שלום! זהו עוד פאנפיק בסדרה שלי, "סיפורים בהרחבה", בה מסופר על סיפורים שמעולם לא סופרו בפירוט, רק הוזכרו. כל פאנפיק יספר על דמות אהובה עלי: דמבלדור, דובי, לונה, סוורוס ובלטריקס. מקווה שתהנו! :)
"היכנס," אמר אלבוס דמבלדור, אשר ישב על יד שולחן עבודתו במשרד המנהל. הדלת נפתחה, וג'יימס פוטר נכנס למשרד. "ג'יימס!" אמר אלבוס, כולו קורן אושר, אחר כך פניו הרצינו, "שום דבר רע לא קרה, אני מקווה?" ג'יימס חייך במעט. "לא, אלבוס. באתי לספר לך שהחלפנו את שומר הסוד שלנו, על פי הצעתו של סיריוס. שומר הסוד החדש הוא פיטר, פיטר פטיגרו." "טוב, אם אתם רואים זאת לנכון," אמר אלבוס, "איזה דבר נוסף הביא אותך למשרדי היום? אני חש כי זה לא הכל." ג'יימס ממש חייך הפעם. "וכמו תמיד, ניחשת נכון, אלבוס. יש ברשותי דבר שאני רוצה להראות לך." ג'יימס פתח את תיקו והוציא משם דבר דמוי נוזל אפרפר-כסוף, עשוי מבד מבריק. אלבוס לא האמין למראה עיניו. הייתה זו גלימת היעלמות. לא סתם גלימת היעלמות – הייתה זו הגלימה. הגלימה עליה חלם חודשים ארוכים בצעירותו, אשר שוחח אודותיה עם חברו לשעבר, גרינדלוולד. הייתה זו גלימת ההיעלמות, אחת משלושת אוצרות המוות. מוחו של אלבוס הסתחרר, מלא במחשבות. מצד אחד, זו הגלימה אשר עליה חלם ודמיין. הוא חיפש תהילה בצעירותו, וכאשר נפגש עם גרינדלוולד, רעיונותיו היפנטו אותו. המוגלגים ישרתו אותם, הקוסמים ישלטו, והוא וגרינדלוולד יהיו מנהיגי המהפכה. אוצרות המוות ריתקו אותם כל כך. בגלימה לא מצאו עניין גדול, אבל רצו למצוא אותה, כי אם ישלבו את שלושת האוצרות, יהיו אדונים על המוות. מצד שני, בגלל רצונם להשיג את אוצרות המוות, אלבוס הזניח את משפחתו אשר נותרה לו, אברפורת ואריאנה. בגלל הריב שלו עם גרינדלוולד, אריאנה מתה. ג'יימס דיבר, קוטע את מחשבותיו של אלבוס. "בעזרת הגלימה הזו ביצעתי את כל תעלוליי בהוגוורטס לי להיתפס!" אמר ג'יימס, "וכעת רציתי להראות אותה לך." "המ... מעניין," אמר אלבוס, "התסכים שאלווה אותה לכמה ימים? אני רוצה לבדוק אותה." "בוודאי," אמר ג'יימס, ובמילות פרידה יצא מדלת המשרד.
*
"אף פעם אל תתגלה לאיש, דמבלדור! זה מוכרח להישאר בינינו! הישבע! לא אוכל לסבול... במיוחד בשביל בנו של פוטר... אני רוצה שתיתן לי את מילתך!" "את מילתי, סוורוס, שלעולם לא אחשוף את הטוב שבך?" דמבלדור נאנח הביט לתוך פניו הסוערים והמיוסרים של סנייפ. "אם אתה מתעקש..." סנייפ יצא ממשרד המנהל, מותיר את אלבוס ומחשבותיו לבד, כפי שקרה רבות בעבר. ג'יימס ולילי פוטר נהרגו... פטיגרו גילה לוולדמורט היכן הם... האשמה ניקרה באלבוס. אם לא היה כל כך מתפתה לבדוק את הגלימה, אולי הוריו של הארי הקטן, אשר נותר יתום, היו עוד בחיים. אם לא היה מתפתה לשוב לשאיפותיו הנושנות, אולי היה מציל חיים. אולי היה מונע מוולדמורט קורבן נוסף. שוב פעם, אוצרות המוות גרמו לאלבוס לאבד אנשים קרובים לליבו. כעת הוא הבין כי בידיו שניים משלושת אוצרות המוות, אך מחשבה זו לא עודדה אותו כלל, רק גרמה לו לשקוע עמוק יותר בעצב. מי היה מאמין שאוצרות יכולים לגזול מאדם כל כך הרבה?
|