לינוי

נשמע קראק חזק והם הופיעו לפני ה"קלחת הרותחת".

"דובי, לא אמורים להיות בהוגוורטס, סתם שואלת?" שאלה לינוי.

"ומבלי שלגבירתילי יהיה שרביט?" שאל דובי.

"אבל אני לא קוסמת לא?" שאלה לינוי.

"אבל את גם לא מוגלגית" אמר דובי בערמומיות.

"אם כך, מה אני?"

"את תדעי כשנגיע להוגוורטס" ענה דובי במסתוריות.

הם נכנסו לקלחת הרותחת. הם נכנסו לחדר אחורי ושם דובי לחץ על כמה לבנים בקיר ונפתח חור גדול מאוד.

הם עברו בין החנויות עד שהגיעו לבניין לבן. "אבל דובי, לא אמרת להביא כסף......"

"דובי לוקח מהכספת של אדונולו הארי פוטר קצת כסף. אדונולו הסכים לי" ענה דובי.

הם נכנסו לגרינגוטס. היו שם מלא גובלינים. "כספת של הארי פוטר אדונילי, הוא הסכים" אמר לגובלין שמן במיוחד.

"ויש לאדון דובי הפתח שלו?" שאל הגובלין. "אדונילי הארי פוטר השאיל לי זמנית" אמר דובי, והראה לו מפתח כסוף.

"מכאן אדון דובי וגברתי הצעירה" אמר באלגנטיות והוליך אותם לעגלה אחת.

הם נסעו ונסעו עד שהגיעו לכספת. הגובלין הכניס את המפתח ומתוך הכספת דובי חפן כמה אניות והכניס לארנק.

כשהם יצאו משם הם נכנסו לחנות השרביטים של אוליבנדר. אוליבנדר הופיע כרגיל בדרכו המסתורית מבין מדפי הספרים.

"טעיתי מתי אפגוש אותך, תייאון הצעירה." אמר אוליבנדר, שלא ביטא נכון את שם משפחתה.

בהתחלה לינוי רצתה להעיר לו, אבל בסוף החליטה שלא.

"טוב תמדדי את זה: אבן כוח- נימי לב של דרקון וכוח הערבה המפליקה. נסי" אמר לה אוליבנדר.

היא לבשה את שרשרת אבן - הכוח והרגישה חום פתאומי. השרשרת פלטה זיקוקים. "כן, כן, בהחלט מתאים!" אמר אוליבנדר בחיוך.

"לא ידעתי שיש את האבני כוח האלו, חשבתי רק שרביטים." אמרה לינוי, מבולבלת.

"הן מיוחדות וכן, יש מאוד מעט כאלו בעולם" אמר אוליבנדר.

"רק רגע, מזאת אומרת 'מיוחדות'?...." אבל שאלת לינוי נקתעה כשדובי אחז בידה והם התעתקו משם. "שלום" אמר אוליבנדר.

הם הופיעו במשרד המנהל. הפעם לינוי, עוד יותר מבולבלת, שאלה : "אי אפשר להתעתק בשטח הוגוורטס לא?"

"דמבלדור אדונילי הרשה לדובי" אמר דובי וזקף חזה בגאווה. "הוא סומך על דובי".

"שלום דובי," אמר פתאום דמבלדור בקול רך. " התואיל לעזוב אותי ואת העלמה טייאון לרגע קט?"

"כן, כן, אדונילי, העשה זאת" אמר דובי.

"שלום לינוי," הוא אמר בחביבות. הוא לא ידע שראשה מפוצץ שאלות. אבל הראשונה היא :"אם אני לא מוגלגית ולא קוסמת, מה אני?"

"פרופסור, אם אני לא אחד משני הסוגים קוסמת או מוגלגית אז מה אני?" שאלה לינוי.

"מה אם הסוג השלישי, שאותו לא החשבת?" ענה\שאל דמבלדור.

"סוג שלישי??" שאלה\ענתה לינוי.

"כן, יקירתי, סוג שלישי. ולצערי את בשלישי. אין הרבה כאלה." אמר דמבלדור באנחה.

"רגע, אם הסוג השלישי הוא לא קוסם או מוגלג, אז מהו?" שאלה לינוי, מסוקרנת ומתפוצצת לדעת את התשובה.

"יקירתי, הסוג השלישי, שאת בו, הוא........"

פליז תגיבו ואני ממשיך!

הפרק הקודם		הפרק הבא