קלרה בלרטון

-הווגוורטס בית ספר לכישוף ולקוסמות?

מה זאת אומרת? כישוף ולקוסמות? זאת אומרת שאני מכשפה?

אבל...

אני חייבת לספר לאנסטסיה! וקלרה רצה הישר לבית גבירתה ג'וזיפין.הנה הגשר,אמרה קלרה בעוד כולה רטובה ממי הנהר.

"מה את עושה כאן?!" אמרה הגברת ג'וזיפין.

"אני...אממ..מילמלה קלרה ,ומהר קדה קידה נוראית.

תלכי הביתה!מחכה לך רשימת מטלות על השידה.

"כן גבירתי". בדרך כלל קלרה היתה מעלה על פניה פרצוף חמוץ,אך הפעם היא שתקה.

כל העניין הזה על הווגוורטס שימח אותה נורא. סוף סוף היא עוזבת את ג'וזיפין ומשפחתה המרשעת.

קלרה ניכנסה לבית,וגשה לקחת את רשימת המטלות.

"יש המון מטלות" לחשה קלרה.

המיכתב מהווגוורטס היה בתוך תיקה הבלוי של קלרה שהיה תלוי בידיה בריפיון.

לפתע נישמע קול שובב.זו היא היתה דולי אחת מבנותיה של גברת ג'וזיפין.

דולי לחשה למרק אחיה בסתר:"קלרה קיבלה מיכתב."מיכתב?,אבל קלרה אף פעם לא מקבלת מיכתבים!"

"בידיוק! וזאת הסיבה שאנחנו צריכים ליגנוב לה אותו!"

"כן חח אמר מרק בציחקוק זה יהיה מצחיק היא תרוץ  אחרינו ונכעיס אותה!

"ואז אמא תרצה להיפטר מימנה!" אמרה דולי בשימחה."אוקי אז הינה התוכנית:אני אקח ממנה את המיכתב 

בזמן שאתה! אמרה דולי ותפחה על החזה של מרק,מעסיק אותה.""בסדר ענה מרק."

"מי זה שם?"אמרה קלרה. "שלום!" צץ לו מרק.אני רק רוצה לישאול אותך כמה שאלות.

"לא תודה מרק ענתה קלרה בשלוות נפש,יש לי מטלות להיום.היא שמעה את מזימתם של דולי ומרק,כך שידעה שעליה לעלות מהר לחדרה, לפני שהם יחטפו לה ספר או מכתב 

שיגרום לה ליהיות מעוצבנת.קלרה הסתובבה וראתה גם את דולי ואמרה גם לה:"שמעתי היום בבוקר שיש לך מטלות" הוסיפה קלרה.

דולי השתתקה.למה השימלה שלך רטובה? אמרה דולי בעוקצנות.

אך קלרה שתקה ועלתה במדרגות הבית החומות שידיתיהן היו מעוטרות בסמלי עצים פורחים.

"יופי.כל הכבוד קלרה"אמרה בשימחה.וניכנסה לחדרה הישן והבלוי. קלרה נעלה את הדלת הרעויה והישנה אשר היתה צבוע בצע לבן מלוכלך.

אז הווגוורטס היא לחשה לעצמה.ושלפה את המיכתב והפחה אותו, וראתה שכתוב שם משהוא ברור:אדון האגריד יבוא לאסוף אותך באוקטובר 15 בשעה  20:00.

זה היום!! אמרה קלרה בבהלה.אני חייבת לארוז!

"לארוז למה ילדה?"אמרה ג'וזיפין.

"אני הולכת מכאן!" אמרה קלרה בנחישות.

"הו לא את לא הולכת לשום מקום!" אמרה ג'וזיפין בציחקוק קל.

"את לא תגידי לי מה לעשות!" אמרה קלרה,אך ביפנים היא חששה נורא.

"בסדר",אמרה ג'וזיפין בשלוות ויצאה מחדרה של קלרה.

וברגע שיצאה היא פרצה:"את לא הולכת לשום מקום ילדה ארורה!"

קלרה לא היתייחסה.

כעבור ככמה דקות קלרה היתה צמאה.

היא פסעה לעבר הדלת והזיזה את הידית,אך הידית לא זזה.

היא... היא... היא נעלה את הדלת!

הפרק הקודם		הפרק הבא