קלרה בלרטון

היא נעלה את הדלת!
אוי לא,אוי לא! מה אני אעשה?!
רגע אחד,חשבה בליבה קלרה.אני חושבת שיש לי מפתחות כדי שאתחיל לחפש.
אני אבדוק במגירה! לא,לא,אין כאן מפתח...אמרה קלרה ביאוש.לרגע קלרה הבחינה במשהוא זז.מה...מה... מזה?
אחד קרשי הרצפה זז. קלרה פסעה לעבר הקרש האפור והתיישבה מולו. אהח,אהח זהו זה! הוצאתי אותו ממקומו! אמרה קלרה בהתרגשות מופרזת.
עכשיו שג'וזיפין תיכנס לחדר היא תכעס יותר מהרגיל.
מה-זה?קרקרה קלרה. על הקרש היה דבוק מכתב אפור וחותמת גדולה שהייתה עליה את האות ס,-סודי ביותר.
סודי ביותר? מלמלה קלרה בלחש. השם שלי כתוב על זה!אמרה קלרה בנימה מודאגת.
לרגע אחד נישמע ציוצון.
קלרה? קלרה?
קלרה מיהרה ותחבה את המכתב לכיסה. .
קלרה!! צעקה הילדה אך קולה עדיין היה נשמע צייצני ותמים
רוזה???,זאת באמת את??
-כן!,רוזה הייתה הבת של אחותו של אדון הבית של ג'וזיפין.
ילדה עדינה,לבנת פנים,אך לא חיוורות כמו של קלרה.
היא הייתה מטופחת בעלת עיניים כחולות וצלולות.
"למה את לא יוצאת מהחדר?"
אך ליפני שקלרה התחילה לדבר רוזה אמרה:"ג'וזיפין?"
"כן".
"אוי האשה הזאת!"
"כן." אמרה קלרה באכזבה מוחלטת. 
"אני מבטיחה לך,אני עוד אספר לאבי!"
"ממ נהמה קלרה.
"טוב אז מה עושים?!"
"אני לא יודעת..."
"אולי... אולי... אבא שלי עדיין כאן נכון??,אני אספר לו!."
" בסדר. " קרקרה קלרה,מבלי לדעת למה היא עונה,היא הייתה עסוקה בלעיין
במכתב.
"חכי כאן."
"בסדר" אמרה קלרה בפיזור דעת.
קול רגליה של רוזה נשמעו בכל רחבי הבית.
(היא הייתה ילדה עשירה-היו לה מגפיי עקב שחומות ונוצצות.)
קלרה הצליחה לשמוע את כל התרחשויות בבית,כך שגם שמעה את שיחתה של רוזה.
"אבא?" שאלה רוזה את אביה בתמימות.
"כן יקרה?"
"רציתי רק לומר לך שאשמח לשחק עם קלרה במחבואים."
"אז תלכי!"הוא אמר בחביבות.
"כן אבא, זאת בדיוק הבעיה."אמרה רוזה והלבישה על פניה 
מבט תמים כל-כך.
"למה?"
כי ג'וזיפין נעלה את דלת חדרה של קלרה!" אמרה רוזה באומללות.
אביה של רוזה הפנה את מבטו אל ג'וזיפין,שהעמידה פני מופתעת.
"מה?!זה לא יכול להיות!" אמרה ג'וזיפין בסתמיות. אתה מכיר את הילדים של היום
הוסיפה נואשות.
"זה לא נכון!,עליתי,דיברתי עם קלרה!"יללה רוזה.
ולאחר מכן הוסיפה בגאווה:"היא לעולם לא תשקר לי."
"כן בטח" לחשה ג'וזיפין.
"אז אני חושב שמצאנו פתרון לבעיה נכון?" אמר אביה של רוזה והיסתכל על שתיהן כאילו מצפה שהן יענו לו כן.
"תסלח לי?"
"ג'וזיפין תעלי ביחד עם רוזה היקרה שלי ותפתחי את הדלת שרוזוש תוכל לשחק בחברתה של קלרה."
"כן אדוני יבבה ג'וזיפין.
"בואי רוזה" אמרה גוזיפין בשקט.
"תודה רבה לך!" אמרה רוזה בסתמיות,ובעקיצות מסוימת.
"בואי לכאן!" אמרה ג'וזיפין בקול מרושע.
"לכאן?"אמרה רוזה בחשש, היא ידעה למה מסוגלת ג'וזיפיון.
"אבל... אבל... זה לא חדרה של קלרה!"פסקה רוזה.
"הו אמרה ג'וזיפין בצחקוק קל,את לא הולכת לחדרה של קלרה!"
לרגע היה נישמע לרוזה משהו שאפילו קלרה ששמעה אותו לא האמינה.
ג'וזיפין שלפה מכיסה סכין מטבח והעלתה על פניה חיוך מרושע.
"כנסי היא אמרה בשקט המאיים שלה."
"לא!!!!!!!! "צווחה קלרה.
"עזבי אותה!!! עזבי אותה!!!
אני יעשה כל מה שתבקשי!
רק עזבי אותה!!" היא צווחה אפילו חזק יותר.
ג'וזיפין הפנתה את גבה ואמרה בסתמיות:"הו את תקשיבי לי בכל מיקרה..."
היא חזרה והסתקלה על רוזה 

הפרק הקודם		הפרק הבא