ברי

אז תודה לMiku, לפוטר לילי ולnot your business שנרשמו!!

ותודה לMiku שלי שהגיבה... אפילו שקראה אותו ראשונה!!

ותודה לי, הבטאית של עצמי. עורך עיתון אמר לי שאין לי שגיאות כתיב אז מי אתם שתגידו לי?!
והנה הפרק, במקום חפירות של סנובית שחשה מעצמה בטירוף:

(הפרק הזה מנקודת המבט של ברי)

   עניין התליון לא היה חדש לי. כשאבי מת, הוא השאיר אחריו תליון זהב בצורת דרקון נושף אש מאבן אודם. עיני החתול היו עשויות איזמרגד- ממש בצבע עיני. ובצבע עיניה של סבתא.

   "אחרי שכולם ילכו לישון בואי לסלון. אצטרך לספר לך משהו" אמרה אימי.     

הנהנתי. הלכתי לחדרי כדי להכין שיעורי בית, אך מחשבותי נדדו את התליון. תליתי אותו על שרשרת ארוכה מכסף, ושמתי אותו מתחת לחולצתי. הרגשתי מין זרם של כוח עובר בי, כאילו כל חושי מצטללים.

   'מעניין איפה התליון של סבא' הרהרתי. הסתכלתי לרגע לחלון, וראיתי שם את החתולה הלבנה מהבוקר. היא ליקקה את שפתיה כאילו הגבינה מצאה חן בעיניה והיא רוצה עוד.

   "לא תקבלי עוד גבינה" אמרתי לה. הגבינה נועדה לנו, לא לחתולים. זה בזבוז כסף שלא ממש מיותר לנו.

   'אבל גם את חתולה, בריטני פוס' שמעתי קול מוזר בעומק תודעתי. החתולה הלבנה הביטה בי, ונרעדתי. 'אני סתם מדמיינת' הרהרתי. עצמתי את עיני וכשפקחתי אותן החתולה לא הייתה שם. משכתי בכתפי.

   הכנתי שיעורי בית בלי שום הגיון, ונשכבתי על מיטתי. עצמתי את עיני והתכרבלתי בריבוע השמש שהשתקף מהחלון. נרדמתי.

   "ברי?" שמעתי את קולה של אימי מאחורי הדלת. קמתי במהירות ויצאתי- כמעט פותחת את הדלת בפרצופה של אימי.

   "סליחה!" צחקקתי.

   "צריך לדבר, בריטני פוס" אמרה אימי במבט מרוכז.

   קפצתי. "מה? איך קראת לי? פוס רגע!".

   אימי נדה בראשה. "בואי לספה. שם נוכל לדבר".

   התיישבנו. "ברי, אני הולכת לספר לך משהו שאולי לא תאמיני בו. אבל יש דברים שרוב האנשים לא יודעים שהם קיימים.

   "חוץ מהגזע האנושי יש עוד גזעים רבים. אחד מהם הוא גזע אנשי החתול. אנשי החתול מסוגלים לשנות דמות מחתול לבן אנוש, ושושלת המלכות יכולה גם להפוך לחצי חתול. כלומר, להצמיח שפם, זנב, אוזני חתול, טפרים וכדומה. את, פו- זאת אומרת, ברי, אשת חתול. מהצד שלי. ואת משושלת קאטר, מלכי החתולים הראשונים שעדיין מולכים.

   "לאנשי החתול יש גם כישרונות מיוחדים לפעמים- יש חתולי יסודות, קוראי מחשבות, וכו' וכו' וכו'.

   "ליז, אמה, מייקל וסיידי לא קיבלו כוחות כלל. אני חושבת שרון קיבל משהו קטן. אבל את קיבלת את הכוחות החזקים ביותר- דם קאטר שוצף בעורקייך.

   "עד כאן הבנת?" שאלה אמא.

   הנהנתי וניסיתי לעכל את כל זה. משום מה זה לא היה לי חדש- הייתה לי רק תחושה משונה של דז'ה וו.

   "א-ב-ל" המשיכה אימי שקול צופן סוד:"דם קאטר אינו הדם היחיד שזורם בך. לפני שאספר לך מה עוד יש לך עלי לספר לך סיפור.

   "יש לאנשי החתול אויבים. האויבים הכי גרועים שלהם בכל הזמנים.

   "הדרקונים. גם הם מסוגלים לשנות צורה לאנושיים, ושושולת המלוכה לחצי- להצמיח זנב, ניבים, לירוק אש, מים, רוח או עפר. גם להם יש כישרונות של קריאת מחשבות, שינוי רגשות וכדומה.

   "יש סיכסוך עתיק בין הגזעים. אני ואביך החלטנו לשים לכך סוף.

   "יש לך שלושה סוגי דם.

   "את אנושית. את חתולה. את דרקונית.

   "את הנצר הכי חזק לשני משפחות המלוכה" סיימה אמא בקול דרמטי.

   "וואו" לחשתי. "והשם המלא שלי הוא בריטני פוס?" אמרתי בתדהמה. "אני צריכה זמן לעכל את כל זה".

   אימי הנהנה. "ועוד לא גמרתי".

   צחקקתי בעצבנות. "מה, יש לי גם דם טרולים? קיקלופים? אני מפלצת זוללת דם?".

   אימי צחקה. "לא, אבל יותר גרוע.

   "אקוומרין, החתולה היחידה שבורכה במתת הנבואה ניבאה עלייך נבואה.

   הנצר האדיר של שני השושלות

   בכוחו המוחץ יקבע גורלות

   מלחמה או שלום בידיו ההחלטה

   אם צעד שגוי ייעשה שני הגזעים נידונו למיתה

   "הנבואה מדברת עלייך. ברגע שתקבלי את שני התליונים או כשתגיעי לגיל חמש עשרה הנבואה תיכנס לתוקף.

   "את יכולה להשמיד את שני הגזעים, או לעשות שלום בינהם".

   "אז... איך?" שאלתי. המוח שלי הוודאי היה נראה כמו לימון סחוט שמשאית דרסה אותו, וחזרה ברוורס.

   "לכן את צריכה ללכת למצודת קאטר" אמרה אימי עם קוד של דמעות בעיניה. היא נתנה לי את התליון השני, הדרקון, ותליתי אותו עם החתול.

   "החתולה הלבנה שראית היום תיקח אותך. תארזי את חפצייך וצאי. זכרי, גורל שני גזעים מוטל על כתפייך". אמא חיבקה אותי. "בהצלחה". לחשה.

פרק הבא מצודת קאטר!!

פוס=חתולה נקבה בהולנדית

קאטר=חתול זכר בהולנדית

ת"ב??? פלייייייז???

הפרק הקודם		הפרק הבא