התלמידה מסלית'רין

עכשיו פרק ארוך, בפרק הבא: תגלו איך נצלה חנה

ארתור וויזלי נפרד ממולי, לא לאחר שהזהירה אותו לא להתעכב אצל המוגלגים, ארתור נאנח באכזבה ועזב את הבית השומם, שמאז שג'יני התחתנה התרוקן מקולות ילדים. כשהגיע ארתור למשרד הודיע לו אחד הקוסמים שהתגלתה אסלה נושכת נוספת. ארתור מיהר למשרדו ועוד הספיק לשמוע את פדמה וליאורה הפטפטניות מספרות משהו על חנה הקטנה. הוא קרא משהו בנביא היומי על הנושא הזה והוא התכוון לברר עליו היום, אם יצליח. גם מולי הורתה לו לחפש מידע. "מסכנה הקטנה, לבד במשרד הקסמים, איי, איי איי" אמרה לארתור שעה שקראה על הנושא בעיתון. גם הפקפקן לא טמן ידו בצלחת וסיפר על איזו חיה מסתורית שהצילה את חייה של חנה.

במשרדו של שר הקסמים ישבה חנה הקטנה והביטה סביבה בתדהמה מהולה בפחד. האנשים המצחיקים עטויי הגלימות שהסתובבו עם המקלות בידיהם הדהימו אותה. היא נלחצה מאוד כשפתק אחד עף לכוונה וכמעט שהתנגש בה. אבל אט אט החל הבינין למצוא כן בעינה. למרות המוני האנשים שהתרוצצו בו. כששר הקסמים היה עסוק בעניין חשוב וחנה השתעממה היא החליטה לצאת להסתובב בבניין. את השרביט היא דחפה למרווח בין החצאית לגוף, כך שיהיה מוסתר מעין רואים. כשהיא עברה במסדרון אנשים נעצו מבטים במצחה והתלחשו, היא העבירה את ידה על המצח, אבל הוא היה חלק ונקי. חנה השתחלה בין רגליהם של המוני הקוסמים שגדשו את הבינין. היא הייתה קטנה ונמוכה כך שנבלעה בין הקוסמים. אחרי זמן מרובה של הליכה היא גילתה את עצמה במסדרון ארוך וצר, אף אחד מלבדה לא היה שם. זה לא היה רגיל יחסית לעומס בשאר האגפים. היא קראה את השלט שרשום עליו: "מחלקת המסתורין", זה לא אמר לה כלום והיא המשיכה ללכת. פה ושם נצרכו כמה טפיחות שרביט [היא חיקתה את הקוסמים שראתה] והדלתות נפתחו לפניה כבמטה קסמים [בעיקרון זה כן מטה קסמים]. לפתע היא מצאה את עצמה בחדר חשוך מעט מלא כדורים קטנים. על שלטים קטנים היה רשום, איזה סוג נבואה כל כדור. זה הפליא את חנה. לפתע היא הבחינה בכדור קטן הנושא את שמה. היא לקחה אותו בידיה ואחרי מאמצים מרובים לפותחו היא התייאשה. לפתע החליק הכדור מידיה היא נסתה לתפוס אותו אבל הוא היה חלקלק. הכדור התנפץ על הרצפה, חנה ספקה את כפיה בייאוש, אבל מתוך השברים עלתה דמות של אדם בלה וזקן שאמר:

חנה לגדולות נועדה.

בין תבחר בטוב או ברע.

היא על העולם תשפיע.

לאבדון או לטובה.

חנה נבהלה, היא עזבה את הרסיסים. ונמלטה חזרה לחדרו של שר הקסמים שהביט בה בדאגה. לחישתו הרמה לליליאנה המזכירה לא נמלטה מאוזני חנה: "היא לא תוכל לחיות כאן שנה שלמה, צריך למצוא משפחת קוסמים שתאמץ אותה. אולי לונגבוטום". חנה התעלמה מהידיעה, היא חטטה בארון ומצאה כמה צפרדעים עשויות משוקולד, שאותם היא לעסה בתאבון. לבינתיים בחדר הנבואות: הדמות השפופה שהזדחלה פנימה כעסה נורא לנוכח השברים. דווקא את הנבואה אותה היא הייתה צריכה להביא, מנותצת על הרצפה. הדמות הזדחלה חזרה החוצה כשמוחה רוקם תכניות מרושעות ונקמניות. שר הקסמים שיצא מחדרו נתקל בארתור וויזלי הג'ינג'י שעבר שם כשבידו ערמת דיווחים. ראשו של שר הקסמים היה עסוק בלחשוב איזו משפחת קוסמים תאמץ את חנה הקטנה, משפחה עם ניסיון. הוא כמעט חיבק באושר את ארתור. "אתה תסתדר עם חנה?" הוא שאל את ארתור הנדהם. "אחרי פרד וג'ורג' שום דבר לא קשה". אמר ארתור והניח יד על ליבו. וכך חזר ארתור לביתו כשחנה הקטנה הולכת לצידו ולא שובעת מראות. במחילה שאל ארתור את חנה איך היא חיה בתור מוגלגית, הוא גם התכוון לרשום זאת. "במיוחד חשוב לי להבין את פועלת מכונת הכביסה" הוא אמר לה. אך מולי לא נתנה לו, היא הובילה את חנה למטבח והאכילה אותה במיטב מאכליה כשאחריהן הולך ארתור בפרצוף מאוכזב. 

הפרק הקודם		הפרק הבא