האם כל אחד יכול להיות קוסם?

אחינעם ישבה לה בנחת ולקלקה גלידת מוקה-תות בהנאה.

לידה נחו שקיות מלאות ספרים וכן ציוד אחר לבית הספר כמו קדרה, רכיבים לשיקוים, גלימות...

נשאר לה רק עוד דבר אחד לקנות. שרביט.

דמבלדור חייך כשראה את הילדה המאושרת. "קדימה אחינעם, נשארו לנו רק עוד שני דברים לעשות!"

"שניים?" התפלאה אחינעם. "כן יקירה, כדאי שנשנה את שמך, כיוון שבאנגלית אין ח."

וכך צעדו השניים לעבר לעבר בניין גדול. הם נכנסו פנימה ודמבלדור ניגש לדלפק:" אני כאן כדי לשנות את שמה של העלמה אחינעם שגב." 

"לאיזה שם תרצה לשנותו? " אמרה המזכירה בחביביות, כאילו שכל יום באים אליה בבקשות כאלו. 

"היולי פוטר בבקשה. ברוכה הבאה לעולם הקוסמים היולי!" בירך דמבלדור בחביבות.

הם יצאו מהבניין וניגשו לחנות קטנטנה. "שלום אוליבנדר האם תואיל לגשת בבקשה לכאן?" שאל דמבלדור בקול רם במקצת.

" הו הו, שלום היולי פוטר! כבר אחזור אם שרביטים בשבילך." אמר אוליבנדר. אחינעם לא ידעה למה אבל משהו באיש הזה קצת הלחיץ אותה.

"דמבלדור," אמרה "איך אוליבנדר ידע את שמי אם שיננו אותו רק לפני דקה?" בטחונה מתגבר לאט.

"היולי, את צריכה לדעת, שהוריך מתו." אמר דמבלדור בעצב.

"מתו!? ומה אם כל האחים הקטנים?!" אחינעם או היולי, איך שתרצו, החלה להיכנס לפאניקה."לא הוריך האלו אלה הוריך האמיתיים. לילי וג'יימס פוטר. הלורד וולדמורט רצח אותם. את ואיך הגדול נשאתם בחיים."

היולי נרתעה מעט, מכובד המידע שקיבלה כעת.

 היא הרימה את אחד השרביטים שאוליבנדר הושיט לה והניפה אותו. הוא פלט ניצוצות אדומים. "זה השרביט שלך!" הכריז אדון אוליבנד בחגיגיות. "מוזר...." הוסיף כלאחר רגע.

"מעולם לא ראיתי מישהו שקיבל את שרביטו כל כך מהר. חוץ מזה שאין לנקוב בשמו..."

הפרק הקודם