ביחד,ולחוד

"הארי,תתעורר כבר אנחנו מאחרים לשיעור..."קולו של רון נשמע להארי כמו ממרחקים..."הארי,הארי אתה בסדר?"הארי פקח את עיניו וקלט שלושה פרצופים מפוחדים של רון נוויל ושיימוס מביטים לעברו.
 

"הארי,אתה בסדר?"רון הביט בו בדאגה.."היה לך סיוטים?פשוט כבר כמה דקות את צועק "אל תיגע ,ותוריד את היד שלך מימני" ועוד דברים שהשתיקה יפה להם.. שיימוס גיחך..רון הביט בו במבט מצמית "מה אתה צוחק?"הוא קרה "תראה

איך הארי מזיע וחיוור לך תעשה משהו מועיל ותביא כוס מים או משהו.."הוא דחף אותו לעבר הדלת..

"בסדר בסדר אני הולך..שכחת לומר לו שהוא הזכיר גם את מאלפוי שזה ממש מוזר.."מלמל שיימוס בעודו יוצא מהדלת.."רון טרק את הדלת אחריו וניפנה להארי.
 

"קדימה הארי אנחנו מאחרים.." דחף לו רון את הבדגדים.הארי שתק עדיין ולא אמר מילה. הוא לא הבין למה יש לו טעם מר בפה ואז הבריקו במוחו אירועי האתמול.."אוי לא מאלפוי,יש לי בחילה,פליז אלוהים תעשה שזה היה חלום.."הוא חשב בעודו רוכס את המעיל.."רון,תגיד שאין לנו עכשיו שיקויים"הארי החזיק אצבעות מאחוריו..,דווקא כן,זה שיעור ראשון"רון הביט בו בשאלה..
 

,אוי לאעכשיו אי אראה את מאלפוי ."הארי מלמל לעצמו בעודו מתקרב לדלת בצעדים גדולים ."זזתי ,אני אראה אתכם שם"הוא קרה לעברם וסגר בתנופה את הדלת.נוויל ורון שלחו מבטים אחד לשני שאומרים 'משהו עובר על הארי' .
 

הארי רץ במעלה המדרגות מתנשם ומתנשף הגיע לכיתת השיקויים ונפגש חזיתית במישהו .."סליחה ,אני ממש מצטע-"מאלפוי הביט בו מגבוה  במבט התיעוב התמידי ."תגיד,נוסף לאייקיו הנמוך, יש לך מידת סירבול שלא ידענו עליו?כמה מגושם

כבר אפשר להיות?! "הוא קירב את ראשו להרי שישב על הרצפה קפוא מבלי יכולת לזוז..הארי הביט בעיניו הכחולות והקרות של מאלפוי 'פעם ראשונה שאני רואה את מאלפי ממש קרוב ' חשב הארי מחשבה מוזרה 'הוא לא ניראה ממש רע 'הארי הסיט מיד את המחשבה המגוכחת וכחכך בגרונו ."סורי..אה פשוט מיהרתי ולא ראיתי אותך."הארי מיד הסיט את עיניו, נעמד והמשיך לעבר מקומו.
 

מאלפוי קצת המום מזה שהארי לא החזיר לו תשובה עוקצנית כמו שבד"כ הם רגילים הסתובב וראה לפתע את הרמיוני ממהרת להיכנס לכיתה .מאלפוי קפא ' מה לעשות?לגשת אליה?לא לגשת?היא בטח נקרעת עד עכשיו מצחוק איך שבכיתי אתמול' . "מה אתה עומד כאן כמו גולם מאלפוי?!."

היא קראה לעברו "אנשים בעלי יכולות צריכים לעבור" היא דחפה אותו ונכנס לכיתה.. "חכי רגע"הוא תפס בזרועה .הארי הביט לעברם ונכנס ללחץ ' עכשיו הכל יתגלה' הוא חשב בבעתה.הרמיוני הביטה במאלפוי בחוסר הבנה." מה אתה חושב שאתה עושה?" היא קראה, והזיזה את ידו ממנה. מאלפוי נרכן לעברה ולחש "רק אה פשוט רציתי לומר תודה על אתמול .וגם ליידע אותך שרק בכיתי בגלל אמא שלי זה לא משהו שקורה לי כל יום אז תודה שהרגעת אותי תמיד ידעתי שאת היחידה הנורמלית מבין השלושה" הוא העיף מבט תיעוב להארי "אז שוב תודה". .

"אני יכולה לשאול על מה בשם מרלין אתה מדבר מאלפוי?" הביטה בו בעיניים מזוגגות "מה היה אתמול ומתי בכית והרגעתי אותך? זה לא נשמע לי כמו משהו שאני אעשה אי פעם בעתיד..."
 

"מה זאת אומרת?" מאלפוי האדים "אתמול בחצות בחדר הכיתה החמישית את באת ו..- "
 

"אני בטוח שזה סיפור מעניין ורומטי מאלפוי אבל השיעור" התחיל סנייפ חייך אליו ברכות ונעץ מבט מחשמל בהרמיוני והצביע לה לעבר הכסא.מאלפוי גרר את רגליו וראשו המה במחשבות 'על מה לעזאזל היא מדברת. למה היא לא זוכרת כלום? אז מי זה היה לכל הרוחות. דווקא התנחמתי במחשבה שזו היא אוי לא אלוהים רק שזו לא היתה פרנקסי..'
 

למאלפוי לא היה שמץ של מושג על מה דיבר סנייפ בשיעור. כל השעה האחרונה הוא ניסה לחשוב מי היתה המלטפת הלילית שלו..

הפעמון נשמע וכולם שעטו רעבים לעבר האולם הגדול..הארי רץ עם רון ונתקל שוב לחרדתו במאלפוי חזיתית."מה קורה פוטר? אתה פסיכי להיתקל בי ככה פעמיים?" הוא תפס בחולצתו והצמיד אותו לקיר סובב את ראשו ואמר לרון "אני רוצה

להחליף מילה עם הארי, תתקדם".והצביע לו לכיוון המסדרון "מה אתה אומר מאלפוי?" רון גיחך ניראה לך שאני אעזוב את הארי עם טמבל שסובל מחוסר חמצן במוח?"."זה בסדר" הנהן הארי "תתקדם, אל תדאג" רון הביט בו לרגע בחוסר
הבנה משך בכתיפיו והמשיך ללכת.מאלפוי עדיין אחז בחלצתו של הארי "אז בוא ונגמור את זה עכשיו ברגע זה, תוציא את השרביט שלך, אנחנו במסדרן ריק אין כאן אף אחד..או שאתה רוצה באגרופים אין לי בעיה גם עם זה" מאלפוי קפץ את אגרופיו וניראה כמוכן למלחמת חייו הארי הביט בו ולראשונה בחייו הרגיש רגש אחר מלבד שנאה ותיעוב כלפי מאלפוי –רחמים.

"אני לא רוצה להילחם איתך" שמע הארי את עצמו מדבר "אני רוצה לשאול אותך אם אתה בסדר אחרי אתמול בלילה. בכית ממש הרבה ואני יודע מה זה כשאין אמא אני באמת מבין את התסכול שלך אז אם אתה רוצה לדבר על זה.." ".אין מצב" הוא שמע את מאלפוי מדבר והרים את עניו "זה לא היית אתה אתמול, תגיד" הוא ניער את הארי "תגיד שזה לא היית אתה" אימה טהורה נשמעה בקולו של מאלפוי.

"למה?".הארי מצא את עצמו מניח את ידו על כתיפו של מאלפוי ומסתכל לתוך עיניו "קשה לך עם זה שאני ראיתי אותך בוכה ,ושחיבקתי אותך חזק?" הארי הביט בו ברוך וצמצם את הרווח הקטן שהיה ביניהם עד שהרגיש את נשימותיו של מאלפוי על פניו.

"מה אתה חושב שאתה עושה פוטר?" קולו הקר של מאלפוי היה קצת רועד "למה נראה לך שאתה יכול להתקרב אליי ככה?" הוא ניסה להסיט אותו אך הארי הביט בו שוב הרים את ידו לאט ונגע בפניו של מאלפוי ליטף את פניו ליטוף קטן הלוך ושוב.

מאלפוי קפא ולרגע עצם את עיניו "זה מרגיש טוב?" מבעד לתחושה המוזרה שחש הוא שמע את קולו של הארי "שאני אמשיך?" הארי המשיך להביט בו וללטף קלות את פניו "בוא אליי" הוא מצא לפתע את עצמו חבוק בזרועותיו החסונות של פוטר

הארי חיבק אותו חזק מצמיד את  ראשו של מאלפוי לחזהו.' אוקי דראקו תעשה משהו, זוז, תבעט בפוטר תעשה לו משהו. שהסצינה ההזויה הזו פשוט תיגמר!' רגליו מאנו לזוז הוא מצא את עצמו משעין את ראשו על כתיפו של פוטר "אם אתה רוצה אתה יכול גם לבכות ,זה בסדר ,אני כאן. אל תדאג".

הם נשארו ככה חבוקים למשך דקה ואז הארי החל להתנתק ממנו אט אט הוא הרים את עניו והביט במאלפוי מקרב את ראשו אליו מאלפוי הביט בפניו של הארי ומחשבה נוראה חלפה לרגע במוחו 'איזה בחור חתיך' מבלי לשים לב הוא הצמיד את
 

שפתיו לשפתיו של הארי ועצם את עיניו רעד עצום עבר בגופו שפתיו של הארי היו רכות ולשונו פגשה והתלפפה עם לשונו של הארי, דקה שלימה של נשיקה צרפתית לוהטת, שפתיים ולשונות בתנועות סיבוביות ואז שוב נישק מלאפויאת הארי בשפתו

העליונה ואז עבר לשפתו התחתונה. מלאפוי הרים את ידו והצמיד חזק את ראשו של הארי אליו. גניחה קלה נשמעה מגרונו,המשיך להתנשק בלהט, שפתותיהם התלפפו בחוזקה אחד בשני, ליבו של מאלפוי הלם בחוזקה הוא מצא את עצמו מקרב את

גופו שלו לגופו של הארי ועיקצוצים מוזרים עלו בגופו התחתון.
 

לפתע הרגיש בעטה בביטנו "מה לעזאזל מאלפוי ?!"הארי חבט בו ומחה את פיו "אתה רציני נישקת אותי עכשיו ?אתה באמת חושב שאני נמשך אליך או משהו ?הכל היה הצגה...כנקמה על כל החיים הקשים שהעברת אותי ואת חברים שלי, אני

רואה שדווקא הלך לי טוב,לקחת את זה רציני." המשיך הארי בליגלוג "אז תודה לך מאלפוי שלא התנגדת,ושיחקת במשחק.. ואגב..." התקרב ורכן על אוזנו "אתה מנשק גרוע, להית" הארי הביט בו מבט אחרון מחה שוב בחוזקה את שפתיו,

גיחך, והמשיך לכיוון המדרגות.
 

מאלפוי עדיין מסוחרר. נתמך בקיר ואז התיישב על הרצפה לאיטו וחפן את פניו .'לא זה לא קרה לי עכשיו עם פוטר, אלוהים איזה טיפש אני' ,סטר על פניו'. הייתי צריך להבין שהכל הצגה,אין סיבה שפוטר יתייחס אליי יפה ,למרות שאני בטוח שכרגע לא

התנשקתי עם עצמי. אין בעיה פוטר' הוא התרומם מנער את בגדיו 'תתכונן לנקמה המתוקה שלי.' חיוך זדוני התפשט בפניו 'אני מקווה שתהיה מוכן לזה'. .

 

                                                                          המשך יבוא

הפרק הקודם		הפרק הבא