שובר לבבות

תזכורת: הפאנפיק מתפרסם גם בבלוג שלי בתפוז (http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=hyanshufiya) ויכול להיות שיתפרסמו בו פרקים קודם.

החלטתי להיות נחמדה ולפרסם פרק נוסף למרות שהיו רק שתי תגובות לפרק הקודם. הפעם אני לא אפרסם פרק נוסף לפני שיהיו ארבע תגובות (לא משנה אם כאן או בבלוג).

הפרק מוקדש לפוטר לילי, BSL221 וג'יני וויזלי המהממת - מומלץ להיכנס גם לבלוג שלה  (http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=potr)- שהגיבו.

אז הנה הפרק. תהנו.

קאלה אכן עברה את מבחני הכניסה לנבחרת, ואף הרשימה איכשהו את הקפטן, ג'יימס פוטר. מעתה והילך ידעה שתצטרך להוסיף את אימוניי הקווידיץ ללוח הזמנים שלה. היה רצוי גם שתכיר את שתי הרודפות הנוספות; אליסיה דוהרטי משנה שביעית וקתלין, או בקיצור לין, מיקאנו משנה שישית, אבל זה לא נראה לה הכרחי במיוחד.

ג'יין איילוס, חברה טובה נוספת שלה, התנפלה עליה בשאלות ברגע שנכנסה לחדר של בנות השנה החמישית בגריפינדור.

"איך – לעזאזל – קרה שאת – קאלה אנג'לה קאריס – 'אני לא אגש אף פעם למבחנים לקווידיץ' – נמצאת כרגע בנבחרת הקווידיץ' של גריפינדור?!" ג'יין חצי שאלה חצי צעקה, נדהמת לגמרי.

"סיריוס בלק." השיבה קאלה ברטינה. ג'יין נראתה עוד יותר המומה.

"ואיך זה קרה???" דרשה לדעת.

"בסך הכול לא רציתי שהוא ייפול מהמטאטא, בסדר?" וכשראתה שג'יין הולכת להמטיר עליה שאלות נוספות הוסיפה, "וחכי עם שאר השאלות לבוקר, אני עייפה." וזאת הייתה האמת. אבל רק אחרי שעה היא הגיעה למיטתה, קודם היה עליה לסיים את שיעורי הבית בשינויי צורה – המקצוע הראשון למחרת בבוקר.

"קאלה!" מישהו ניער אותה. היא מלמלה משהו לא  מובן והתהפכה לצד השני.

"קאאללהה!" היא הניפה את ידה, מנסה לסלק את מה שהפריע לה לישון. ידה צנחה חזרה על המזרן כאשר הקול השתתק. רק לרגע.

"קאלה אנג'לה קאריס! אם את לא קמה עכשיו אז – אז," קאלה עצמה את עיניה בכוח, מנסה לחזור לישון, בזמן שהדמות שקלה באיזה איום יצירתי לאיים עליה. "אז אני קוראת לסיריוס בלק שיעיר אותך."

קאלה פתחה את עיניה בבהלה והתיישבה מיד במיטתה. הדמות שלידה נראתה מרוצה. קאלה הבחינה שזאת ג'יין. מבט חטוף בשעון גילה לה שהשעה רק שש וחצי. מוקדם. יותר מידי מוקדם. היא יכלה לישון עוד חצי שעה, אם לא היו מעירים אותה. היא נעצה מבט נזעם בג'יין המרוצה מידי.

"מה?" היתממה ג'יין. "אמרת שתספרי לי בבוקר, לא אמרת באיזו שעה. יכולתי להעיר אותך גם לפני שעתיים." קאלה נחרה בלגלוג.

"נו באמת, ג'יין. לפני שעתיים גם את ישנת."

"אני לא מודה בכלום." ג'יין חייכה חיוך מלאכי. "ועכשיו יש לך חצי שעה לספר לי איך הגעת למבחני הקווידיץ'." קאלה נאנחה וסיפרה, לא הייתה לה בררה.

"קאלה! היי, קאלה!" קאלה סובבה את מבטה. היא נתקלה בג'יימס פוטר וסיריוס בלק, שרצו לכיוונה. היא מיהרה לצאת מכיתת הכשפומטיקה ולא שמה לב שהשניים נמצאים בקצהו השני של המסדרון. הם כן שמו לב אליה, וסיריוס בלק היה זה שקרא בשמה.

"זה קאריס בשבילך, בלק." פוטר גיחך בשקט. קאלה המעוצבנת  – משעתיים של שינויי צורה ושלוש שעות נוספות של כשפומטיקה, הפונקציות הצליחו לשגע אותה לגמרי –  כיוונה אליו קללה עוקצת והוא קפץ. עכשיו היה תורו של בלק לגחך בשקט ולספוג קללה עוקצת.

"מה אתם רוצים ממני? ואם כלום, אודה לכם אם תעזבו אותי בשקט. אני רעבה." קאלה אמרה בעוקצנות.

"לא יכולת למצוא מישהי יותר נחמדה?" פוטר שאל את בלק בשקט. "אני חושב שהיא כמו לילי, מחפשת עוקץ בכל דבר שאנחנו עושים." זה היה כמעט נכון, היא באמת חיפשה עוקץ ברוב הדברים שעשו. הם היו הקונדסאים – ואם ניגשו אליה זה בדרך כלל אמר שהיא בצרות.

קאלה ויתרה על נעיצת מבט נזעם בפוטר. זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו השווה אותה ללילי אוונס, שהייתה מצטיינת וגם יפה ודי מקובלת. חלק מהבנות הצעירות אפילו ראו בה מודל לחיקוי. מופתעת ומעט מוחמאת מההשוואה היא החזירה את מבטה אל בלק.

"טוב," היה זה דווקא פוטר שדיבר. "רצינו לשאול אם את יכולה היום בחמש לבוא לאימון קווידיץ'." קאלה קימטה את מצחה בחשדנות.

"ממתי שואלים ולא קובעים?" פוטר חייך מעט ברשעות.

"סיריוס ביקש את זה." מבט מבוהל הופיע בעיניו של בלק. "הוא רצה לוודא," נראה היה שפוטר מושך את המילים בכוונה. "ש... איך כדאי לנסח את זה, סיריוס?" בלק נד בראשו במהירות, מבוהל. הוא לחש משהו לפוטר, לא מספיק חלש כדי שהיא לא תשמע, 'היא עצבנית עכשיו, קרניים.'

החיוך של פוטר היה מרושע כמעט לגמרי עכשיו, וקאלה הצליחה לשמוע אותו לוחש לבלק, הוא עשה את זה באמת בשקט, משהו כמו 'זה על כל הפעמים עם אוונס, רך – כף' לפני שאמר, "סיריוס רצה לוודא שאין לך במקרה דייט אם מישהו – כלומר איתו, אם את רוצה – באותו הזמן."

קאלה רתחה. היא ידעה אמנם שמה שפוטר אומר מוגזם לגמרי, ובכל זאת. היא לא תיתן לו להשפיל אותה ככה. מרלין, הוא לא חושב שיש לה כבוד?

אבל קאלה גם הודתה לפוטר, על כך שנתן לה תרוץ לשנוא שוב את בלק כמו שצריך, כי היא הרגישה ששנאתה נחלשת, ואסור היה לה לתת לזה לקרות.

במעט השליטה העצמית שנשארה לה היא הסתובבה והפנתה את גבה לשניים. הגיע הזמן שתלך לאכול. אבל עדיף במטבחים. היא צריכה עוד זמן כדי לעבוד על כישוף האניגמאוס.

סיריוס בלק בהה בגבה של הנערה המתרחקת. היא שיגעה אותו. המראה שלה בצלילה ההיא, עיניה עצומות וידיה פרושות, לא יצא מראשו. היא נראתה כל כך פגיעה ושברירית, ועם זאת מלאת עוצמה.

ג'יימס ניער את כתפו, והוא הפנה את מבטו אליו. עכשיו הוא הבין מה עשה לו בכל הפעמים בהן ניסה להציע לאוונס לצאת איתו. סיריוס נשבע בליבו שיעזור לג'יימס מעכשיו לזכות בליבה של הנערה אותה הוא אוהב.

"בוא, רך כף. גם אנחנו צריכים לאכול." סיריוס הסכים איתו. הוא היה צריך כוח כדי שיוכל לרוץ אחר כך כמו שצריך בזמן שיעור תולדות הקסם. השניים החלו ללכת לכיוון האולם הגדול, ועד מהרה הצטרפו אליהם רמוס לופין ופיטר פטיגרו.

"מה אוכל אותך, רך - כף?" כמובן, רמוס.

"כלום, ירחוני. אבל תכף אני אוכל משהו." החבורה צחקה ונכנסה לאולם הגדול. סריקה מהירה של שולחנות גריפינדור ורייבנקלו בישרה לסיריוס שקאלה קאריס לא נמצאת, וזה אומר שיוכל להתרכז באוכל.

קאלה ישבה בכיתה ריקה, עיניה נעוצות בכישוף ההפיכה לאניגמאוס, הפשוט יותר עכשיו. היא עבדה במשך המון זמן רק על להפוך אותו לכזה. השעה הייתה שבע וחצי בערב והיא הייתה נחושה להפוך לאניגמאית עוד באותו היום. אולי הבחירה של היום לא הייתה יותר מידי טובה משום שעליה להיות מרוכזת בעת הטלת הכישוף והדבר יהיה קשה אחרי אימון הקווידיץ' עם סיריוס בלק. הנער שובר הלבבות שוב הצליח להיכנס למחשבות שלה. לא עזר שהוא נעץ בה מבט שהיא לא הצליחה לפענח במשך כל האימון. בנחישות מרובה הוציאה קאלה את בלק ממחשבותיה ופנתה אל הכישוף, נחושה לסיים איתו לאחר שנתיים של עבודה.

היא החלה מההתחלה, עוקבת אחרי ההוראות. אחרי חצי שעה היא ראתה במראה שהציבה מראש בכיתה ציפור סיס, שגופה בצבע שערה ועיניה בצבע שוקולד מריר כמו בגופה האנושי. זה היה משונה, אבל זאת הייתה היא. היא הצליחה. שנייה אחר כך מצאה קאלה את דרכה לגופה האנושי וחייכה אל השתקפותה. שנתיים של עבודה היו מאמץ גדול אך משתלם.

עכשיו הגיע הזמן לבדוק את הכנפיים החדשות, היא החליטה ויצאה מהכיתה. עשר דקות אחר כך הייתה קאלה מחוץ לטירה. נותרו לה עשרים דקות עד לשעת העוצר. היא השתנתה חזרה לצורת לאניגמאוס שלה, והחלה לנסות להתעופף, מתרגלת לכנפיים.

השינוי שלה לסיס שעשע אותה. הסיס הייתה ציפור שנולדה לעוף ועשתה כמעט הכול באוויר. קאלה הייתה בטוחה שתוכל להתרגל לחיים באוויר במהירות. תעופה פירושה חופש וחוסר יכולת לעוף פירושו מגבלה, כלא. בנוסף, לשמחתה הרבה, הסיס יכלה להגיעה למהירות של מתאיים קמ"ש. קאלה תמיד חלמה לעוף במהירות כזאת. הדבר היה בשבילה חופש אמיתי, הרבה יותר מסתם טיסה על המטאטא. זה היה משהו אחר, שונה. חדש ועם זאת מוכר מעט. פראי, אמיץ וחופשי באמת. שוכחת משעת העוצר ומכך שהלילה הוא ליל ירח מלא, לילה שמסוכן במיוחד להיות בו בחוץ, קאלה המשיכה להתעופף בשמי הלילה, מאושרת כמו שלא הייתה זמן רב ומוחה ריק ממחשבות.

ת"ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא