ילדותו של ירחוני

שולחן בית גריפינדור לא ידע מעולם כמות רבה של יושבים.

יותר ממחיצת התלמידים של אותה שנה התמיינו לבית הזה.

לופין מילא את צלחתו בנקניקיות כשלפתע נשמעו צעקות מכייון הכניסה.

דלת האולם העצומה נפתחה בבת אחת ואיש זקן עם שיער ארוך ומלוכלך עם הבעת פנים מרירה נכנס.

רמוס שם לב שהוא תופס בכל יד אוזן של ילד.

שני הילדים נגררו אחריו.

האחד היה שמן ונמוך עם עיניים קטנות ומימיות שנראה מפוחד ואילו השני היה ממושקף, בעל שיער שחור וארוך שלעומת הראשון הוא כלל לא נראה מפוחד.

"מצאתי אותם במעודון של גריפינדור. אין לי מושג איך הם פיצחו את הסיסמה, אך גרוע מך, הם ניסו להטמין פצצות סירחון." אמר האיש שתפס באוזני הילדים. היה לו קול צרוד.

"מה אתה רוצה שנעשה, פילץ' " אמר דמבלדור, איש עם זקן ארוך, משקפיים ואף סולד ושבור, שנראה משועשע "אין על מה לתת להם עונש כל עוד לא נעשה נזק. אם הם רצו לפתוח את השנה בשמחה וסירחון, אי-אפשר לכעוס עליהם".

האדם הקרוי פילץ' נראה מעוצבן.

פניו נצבעו אדום.

"שבו ואיכלו לפני שתפוחי האדמה יתקררו" אמר דמבלדור לשני הילדים שהתקדמו לשולחן גריפינדור.

"הנמוך זה פיטר פטיגרו והגבוה הוא ג'יימס פוטר" אמר סיריוס ללופין "הם חבריי הטובים בותר, שותפיי לחדר ושותפים לתעלולוים".

ג'יימס ופיטר התיישבו ליד סיריוס.

"מי זה החדש?" שאל פיטר את סיריוס.

"קוראים לי רמוס לופין" אמר רמוס לפיטר.

"גם אתה מגריפינדור?" שאל ג'יימס.

"כן" השיב לו רמוס.

"איך זה שלא ראינו אותך?" הגיע תורו של סיריוס לשאול.

"לא רצו לקבל אותי כי אני..." אמר רמוס מתלבט אם להגיד או לא "אני אדם זאב".

לא נראה כי זה השפיע על סיריוס או ג'יימס אך ההשפעה ניכרה בהחלט על פניו של פיטר שהתחליו להחוויר.

"אין בזה שום סיכון" שאל פיטר בפחד.

"הו לא" השיב לו רמוס "דמבלדור אמר לי שהוא מצא סידור מיוחד".

הסעודה הייתה כל כך מהנה ורמוס לקח שלושה גביעי פודינג בתור קינוח.

"אולי תצטרף אלינו לחדר?" שאל סיריוס. ג'יימס הינהן אך פיטר היסס מעט.

"אבל אתם שלושה. מי עוד איתכם בחדר?" שאל רמוס, וכאילו במטה קסם קפץ אחד התלמידים מכיסאו.

היה לו שיער ארוך ובלונדיני ושיניים זוהרות.

"זה גילדרוי לוקהרט. שחצן וחנפן אבל מכשף גרוע" אמר ג'יימס.

"אבל כל הבנות מתות עליו" אמר פיטר עם נימה קטנה של קינאה.

אחרי שהסדירו את עינייניהם וקיבלו אישור מפרופסור מקונגל, ראש בית גריפינדור, שרמוס יצטרף לחדרם במקום דדאלוס דיגל. תלמיד שנייה נמוך ושמן, עלו כולם למועדון, עברו דרך הציור של האישה השמנה (קירקור צפרדע) ונכנסו למגורי הבנים.

כולם היו עייפים אך גילדרוי לוקהרט נאם להם שעה על כמה פעמיים הצליח בחופש להתעתק ליערות הגשם בברזיל.

לג'יימס נמאס אז הוא ציין שאי-אפשר לעשות קסמים מחוץ לכותלי בית הספר, ואם הוא באמת  עשה זאת סביר להניח שהיה מסולק.

בהפגנה של עלבון נרדם גם גילדרוי לוקהרט ורמוס שכב במיטתו ולא עצם עין.

סוף סוף היו לו חברים.

הפרק הקודם		הפרק הבא