כשהרעים מנצחים

פרק 2- השלטון החדש

טום רידל צעד כעת במדשאות הוגוורטס, בשלווה גמורה.הוא ידע, כי לא יהיה אחד שיעז להפריע לו לחשוב, מה הלאה.
האמנם פוטר מת, והוא ביטל סופסוף את הנבואה, אחת ולתמיד, אך היה עליו מספר דברים לעשות, דברים שהוא לא יכל לדחות.כעת לא היה טעם עוד להסתתר, ולהשרות אימה על עולם הקוסמים.

המלחמה נגמרה, ואחרוני מתנגדיו של אדון האופל יכנעו לבטח. הוא ידע, שכעת כשהגיבור שלהם, הארי פוטר, מת,
מי שהיה התקווה האחרונה של מסדר עוף החול, לאחר מות אלבוס דמבלדור, תמות יחד איתו רוח הלחימה, העוז והאומץ של אחרוני המתנגדים.
כעת לא יהיה מי שיקום ויתנגד לו, ומי שיהיה טיפש מספיק לעשות זאת, דמו בראשו.
עם בוא הבוקר, הלורד וולדמוורט ייחשף בין שאר הקוסמים, ויחד איתו השלטון הרשמי של אוכלי המוות. טהור דם יהיה לנעלה, ושאר בני המוגלגים יהיו לעבדים, כיאה להם.
הוא לא יהיה לשר הקסמים, אין הוא חושק בתפקיד והוא גם לא צריך להיות לשר הקסמים כדי להחזיק בכוח. הרי כולם ידעו ממילא מי מנהל את העניינים.
אך לטום רידל היו עוד דברים לבצע לפני הבוקר. ראשית כל, הנער וחבריו הצליחו איכשהו, להשמיד את ההורקרוקסים היקרים שלו, עד האחרון שבהם.הוא טעה, כשהפך את הנחשה נגיני להורקרוקס.
למרות זאת, הוא ידע שברשותו כל הזמן שבעולם כדי לתקן את הטעויות שעשה, וכי כעת אין מכשול שעליו לעקוף. כעת עליו רק לבצע.
הוא חזר אל שטח בית הספר, היכן שהתרחשה מרבית הלחימה, עיניו רואות כי הקוסמים שהתנגדו לו, ביניהם אנשי מסדר עוף החול ותלמידי הוגוורטס, כולם מרוכזים בגוש אחד, גוש שהתאבל ובכה את מותו של יקירם.
עשרות מטרים מהם, באופן אירוני, נעמדו אוכלי המוות הנאמנים שלו מקיפים עדיין את גופתו של הארי, מחכים לשובו. אף אחד עוד לא ניסה להתקרב לנער, מכיוון שכולם היו עוד בהלם, איך הנער מת בקלות שכזו.
הם כנראה עדיין לא הבינו, שבנער לא הייתה טיפה של כישרון, או יכולת יוצאת דופן. הוא היה הקוסם הכי ממוצע שיכל לפגוש,כפי שדיווח לו לא פעם ולא פעמיים סוורוס סנייפ.
כשנזכר רידל באילו קוסמים נאבק , הוא ידע שרובם, אם לא כולם, עקפו את הנער ביכולתם לבצע כשפים מבלי שפוטר אף יתקרב לרמתם.
לאחר שאדון האופל התקרב לקבוצת אוכלי המוות, ניגשה אליו בלטריקס לסטריינג', נרעדת מהתרגשות, מושיטה את ידיה בציפייה לגעת באדון האופל, אפילו אם רק בשולי גלימתו השחורה.
"התרחקי." פקד רידל ובלטריקס, על אף אכזבתה, צייתה מייד. "אדון.. שאעשה זאת? שאשרוף כעת את הגופה ? " שאלה בתקווה בלטריקס.
"לא. אסור לכם לגעת בו, ושלא תעזו לפגוע בגופה. " אמר וולדמורט בקול תקיף, שהרתיע את אוכלי המוות, למעט בלטריקס וסוורוס סנייפ.
"אבל אדון.. זהו- " אמרה בלטריקס בתחינה אך וולדמורט קטע אותה, " יש לשמור על גופת הנער, עד לבוקר שלמחרת, יש להראות לעולם הקוסמים כי האדם שתמכו בו מת, עליהם להכיר בשלטון החדש. " הסביר וולדמורט.
טום רידל רצה שהקוסמים יישברו, ייכנעו לו וייצתו, אם לא תיהיה ראיה למותו של הארי פוטר, תמשיך לחיות התקווה בלבבותיהם של הנאמנים להארי פוטר, לא,על הגופה יש לשמור עד לאותו רגע שלא יהיה בה צורך עוד.
"בלטריקס;רבסטן,דולוחוב, קחו את הגופה למשרד הקסמים, אל תוך מחלקת המסתורין,ושלא תעזו לזוז משם, עד שאופיע. זה ברור? " שאל וולדמורט, ושלושת אוכלי המוות הנהנו נמרצות.
הם לקחו את גופתו של הארי פוטר, וצעדו נמרצות אל מחוץ לשטח בית הספר, על מנת להתעתק.
לפתע, התרחשה המולה בין הקוסמים האבלים שהתרכזו עשרות מטרים מרידל ואכולי המוות שלו, ככל הנראה, לאחר שראו איך שלושת אוכלי המוות מחזיקים בהארי פוטר, עיכלו את הבשורה המרה, אחדים מהם צעדו לעברם כסהרוריים, חלקם אף רצו בזעם לעברם, צועקים ומקללים אותם. דולוחוב, אשר לא אחז בהארי פוטר, הטיל לכל עבר את קללת האבדה קדברה, אשר פגעה בשני תלמידי הפלפאף , אשר נפלו על הדשא, מתים.
לאחר שהשלושה יצאו משטח הוגוורטס, חדלו הקוסמים לרדוף אחריהם, השלושה כבר התעתקו.
אך כעת בראש מעייניו של וולדמורט לא הייתה גופתו של הארי פוטר. משהו גדול יותר, משהו חשוב יותר, הפריע לו. היה עליו לבצע זאת, במהירות, ולא היה לו זמן לבזבז.
משראה לפתע, איך אנשי מסדר עוף החול דוחקים בתלמידים ההמומים לברוח משטח בית הספר ולהתעתק,  לאחר שסופסוף עיכלו כי הם הפסידו, ידע וולדמורט כי הזמן הולך ואוזל.
"סנייפ, בוא איתי, מהר! יש לנו משימה לבצע." אמר וולדמורט וצעד במהירות אל עבר הקבוצה של מסדר עוף החול, אשר דחקה כעת בנער ג'ינג'י גבוה וגמלוני, ונערה בעלת רעמת שער חום, לקום על רגליהם ולהזדרז..
"לאן אדוני?" שאל סנייפ קצרות, וטום רידל הצביע לעברם של הרמיוני גריינג'ר ורון וויזלי.

הפרק הקודם