ג'יני וויזלי בהוגוורטס

הפרק שלך

הארי ישב עם הרמיוני בתא היחיד שהיה ריק. הוא חיכה לרון, מביט כל דקה בדלת, היא, מצידה, רק חקרה את העכביש שטיפס על החלון מבחוץ.

הארי חשב לשאול את הרמיוני משהו, או לפחות לשאול אותה איך בילתה בחופשת הקיץ שלה, אבל באותו רגע רון נכנס.

"היי הארי, אני לא יושב אתך היום-"

"מה? למה? קרה משהו?"

"לא, סתם, אני אשב עם נוויל ולונה המג'- לאבגוד" רון גירד את עורפו. רון בדרך כלל גירד את עורפו כשעמד לעשות משהו שלא כל כך ישביע את רצונו. הארי קימט את מצחו בתהייה. רון המשיך לנסות להסביר את עצמו "כי הם- אה- הם... חברים שלי, כן, והם לא רבים איתי כל הזמן." הארי הבין. רון והרמיוני רבו הקיץ, עוד לפני שהגיע למחילה. ובגלל שהרמיוני יושבת איתו- רון בורח. מפחד להתמודד עם מי שאפשר היה לקרוא לה חברה שלו, אם רון לא היה כל כך פחדן וטיפש, ו-כפי שנהגה הרמיוני להזכיר לו- אנוכי.

"בסדר רון, להתראות!" הרמיוני דיברה בקול גבוה שלא היה אופייני לה בכלל. היא קמה, דחפה את רון אל מחוץ לתא וסגרה מאחוריה את הדלת בטריקה כזו, ששברה את הזכוכית המשובצת בה.

"רפארו" הרמיוני הרכינה את ראשה ושערה המטולטל הסתיר את פניה, אבל הארי ידע שהיא בוכה.

"הרמיוני, מה-?"

"הוא כזה מטומטם! מה כבר עשיתי שהוא כל כך שונא אותי?" עכשיו היא עברה לבכי קורע לב, בקול. שערה עוד הסתיר את פניה אבל הארי ראה את הדמעות נושרות על גלימתה.

"הרמיוני, אני בטוח שהוא שהוא לא שונא אותך, הוא פשוט... מה עשית?"

"הוא הפיל את הסל של קרוקשנקס, והיו עליו עוד כמה ספרים. רק אמרתי לו שהוא קצת מגושם ושאני-אה- זה כבר לא קשור לשיחה שלנו... אבל לא עשיתי משהו רציני!"

הארי נאנח. אם הרמיוני אמרה לרון את מה שהוא חשב שאמר, זה מה שסיבך הכל. הוא התיישב ליד הרמיוני וחיבק אותה. היא נשענה על כתפו ומחתה את דמעותיה.

"ת-תודה, הארי" היא עוד נשענה על כתפו של הארי, והארי עוד חיבק אותה כשג'יני נכנסה.

"אה- היי הארי, הרמיוני." הארי עזב מהר את הרמיוני ועבר למושב שמולה.

הרמיוני הזדקפה במושבה מרכינה את ראשה.

"נראה שאני מפריעה, אז.. ביי" ג'יני הסתלקה במהירות מהתא והרמיוני התחילה לדבר. "אוי, איזו מטומטמת אני! הארי, אני כל כך מצטערת! אתה תוכל אי פעם לסלוח לי?" היא המשיכה לבקש שיסלח לה, אבל הארי לא שמע. ברגע זה ג'יני ראתה אותו מחבק אותה.

אבל הרמיוני תפסה בידו, והוא התנער. פתאום הוא שמע הכל. הוא רצה שהיא תפסיק לדבר. שתהיה בשקט. אבל היא לא. היא ממשיכה לדבר וזה מטריף אותו. פתאום התעורר בו דחף רגעי. הוא רכן קדימה, תפס את כתפיה והצמיד את שפתיו לשלה. זה עזר, הרמיוני השתתקה ונישקה אותו בחזרה. הארי משך את הרמיוני אליו, ולא עזב אותה. רגשותיו כלפי ג'יני נמוגו כלא היו. עכשיו היתה בראשו רק הרמיוני. הוא הצמיד אותה אליו והיא חיבקה אותו, נצמדת אליו כמה שיותר. כך הם ישבו עד שהגיעו להוגוורטס.

הפרק הקודם		הפרק הבא