שוב בהוגוורטס, אבל אחרת

יומיים לאחר מכן, סוניה, אחותה הקטנה של דניאל קיבלה מכתב קבלה להוגוורטס.

לכן, ארבע ימים לאחר מכן, גברת מנסון, נעמה, דניאל וסוניה נסעו במונית שנעמה מימנה שוב עם הכסף המוגלגי שקיבלה מהוריה.

ארבעתן הגיעו לקלחת הרותחת ועברו לסימטת דיאגון שם הם קנו את הציוד לסוניה כפי שהיה כתוב במכתב מהוגוורטס.

הקניות לסוניה לקחות שעתיים בערך, ולבסוף היא סיימה עם ערמת ספרים ובגדים חדשים, ציוד כבד וגור חתולים.

לאחר מכן, נעמה ודניאל פתחו את מעטפותיהן וקראו את הציוד הנדרש, לשתיהן ביחד זה לקח 4 שעות לבצע את הקניות... כי כל הזמן הן עצרו וחשבו לקנות כמה שיקויי יופי מחנות של וויליות (ואת זה הן גם קנו, בלי לידע את גברת מנסון, כמובן).

הן סיימו ונעמה קנתה אוכל לחתול שלה, טופי ודניאל קנתה תנשמת בשם סמי.

כיוון שהינשוף הקודם שלה החל להזדקן.

ארבעתן חזרו הביתה ברשת הפלו דרך הפונדקת הקלחת הרותחת, והן הגיעו הביתה עייפות אך מרוצות.

- - -

שבועיים לאחר מכן, כל משפחת מנסון ונעמה קמו מוקדם.

דניאל, נעמה וסוניה ארזו את מזוודותיהן ועלו על המכונית שאביה של דניאל ארגן ממשרד הקסמים.

הוא הסיע אותן אל צרינג קרוס בשעה 10 וחצי. הזוג מנסון נפרדו מבנותיהן ונעמה, ושלושתן נעלמו בתורות דרך הרציף 9 ושלושה רבעים.

סוניה פגשה את חברתה מוניק והן מצאו תא לעצמן.

ודניאל ונעמה מצאו את חברותיהן לחדר, לבנדר בראון, פרווטי פאטיל והרמיוני גריינג'ר.

הרמיוני לא ישבה בתא שלהן, כיוון שהיא ישבה בתא המדריכים, עם רון וויזלי.

רון וויזלי חשבה דניאל המטרה החדשה שלי... חשבתי עליו כל הקיץ. מעניין עם הרמיוני תעזור לי לצאת איתו. אני אדבר איתה כשנרד מהרכבת.

שעה לאחר מכן, הגיע האישה עם עגלת הממתקים, נעמה אספה מכולן כסף והלכה לקנות את הממתקים המשותפים.

היא נגשה אל האישה ובקשה ממנה 8 צפרדעי שוקולד, 8 עוגיות קדרה, 8 עוגיות דלעת, 4 בקבוקי ברצפת ושקית סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים.

וכשהרימה את עיניה היא ראתה תלמיד שנה שביעית, שמאד מצא חן בעייניה.

ושהקשיבה מה הוא אומר, היא שמה לב שהוא סופר גוזים וחרמשי כסף בעברית!

היא שאלה אותו בעברית "אתה מישראל?"

הוא ענה לה "כן" וחייך חיוך כובש, עד שנעמה הסמיקה סומק ורדרד.

"באיזה בית אתה? אני גריפינדור" אמרה נעמה בגאווה.

הוא ענה לה "קודם כל, קוראים לי אוליבר. ושנית כל, אני בריבינקלו"

"אה... סליחה, אני נעמה" אמרה "אז נפגש בסעודה?"

"בטח" אמר, והתקרב לאוזנה ולחש לה "אני מחכה לפגוש אותך שוב בקוצר רוח" והסומק שעל לחייה הפך לאדום.

ואז כל אחד חזר לתאו

- - -

כהן ירדו מהרכבת, דניאל הלכה אל הרמיוני ואמרה לה:

"הרמיוני, אני צריכה ממך טוב ממש גדולה. רון ממש מוצא חן בעייני ואני יודעת שאתם ידידים טובים, אז תוכלי לעזור לי?"

"אהמ... כן, נראה לי" אמרה הרמיוני בבושה נסתרת, אבל מבפנים, היא חשבה שאין סיכוי שהיא נותנת לזה לקרות.

הפרק הקודם		הפרק הבא