איזה גבר!

מקווה שתאהבו!

היום היה די גרוע. טוב,זה יום ראשון. חשבתי לעצמי. אני שונאת את ימי ראשון, כמו כל בנאדם נורמלי.

בכל מקרה, היה לנו שיקויים על התחלת היום, ופרופסור טגר (אנחנו קוראים לה נגר*, בגלל שהיא אף פעם לא יורדת מהווריד.) לא נראתה כאילו היא עומדת לוותר לנו על עבודת בית.

למרבה האירוניה, היא נראתה אכזרית יותר מתמיד, אם זה הגיוני.

היא אמרה משהו על שיקוי שגורם לאיש ששותה אותו לשנות גוף, משהו מתקדם של שיקוי פולימיצי, אם שמעתי נכון.

כישפתי את העט-נוצה שלי שהוא ינגן לי שירים לפי בחירה שלי, אבל הבעיה היא שהייתי צריכה לדחוף את העט לאוזן כדי לשמוע משהו, ובטח זה היה נראה די מוזר, כי המורה שאלה אותי אם יש לי דלקת אוזניים.

סיריוס ישב לידי בשיעור, וכששאל אותי "מה זה?" בלחישה, דחפתי לו את העט-נוצה לאוזן. הוא די נבהל כנראה, כי הוא צרח כמו בחורה.

כ-ל האנשים בשיעור בבת אחת הסתכלו עליו,והיה לו מזל שזה לא שיעור עם סלית`רין. הוא הסמיק (מה שגרם לכמה בנות להיאנח בחולמנות) וניסה להתחבא, אז כדי להציל אותו אמרתי "המורה,אני חושב שמשהו לא בסדר לא בסדר בסנפירי הצלופח, כי משהו שנראה כמו סנפיר יצא לסיריוס מהשיקוי".

 סיריוס הסתכל עליי במשהו שנראה ספק הכרת תודה ספק אם לא הייתה מציל אותי היית מת. בלעתי רוק ודחפתי בעדינות את העט-נוצה לתוך האוזן של סיריוס, והוא שמע את המוזיקה וחייך.

בדיוק התנגן השיר "**she love you” שהיה די קצבי, וסיריוס נראה כאילו הוא הולך לרקוד, אז לקחתי את העט-נוצה ומתחת לשולחן הטלתי לחש שיפסיק את המוזיקה.

"תוכל להגיד לנו מה אתה עושה שם, ג`ונס?" שאלה אותי נג`ר.

 עכשיו היה תורו של סיריוס להציל אותי, אבל הוא גיחך ברשעות.

"החלפתי עט נוצה,הראשון שלי התקלקל" אמרתי, ושמעתי את סיריוס לוחש "מלקק למורים". דחפתי לו מרפק בצלעות הכי חזק שיכולתי. אפשר להגיד שסיריוס למד לקח.

השיעור השני היה גילוי עתידות, ופאטריש הזקן לא נתן עבודה, וכל השיעור הוא סתם קשקש.

אם אני הייתי המנהלת, הייתי מחליפה אותו כבר מזמן, אבל בטח לא היה מישהו אחר שרוצה להיות מורה בשיעור הדבילי הזה, ולי זה לא מפריע כל כך, הרי זוהי שעת שינה מבורכת.

אחרי זה היה שיעור תורת הצמחים ואז שינויי צורה, שהלכו כרגיל ("ג`ונס, מהו תהליך ההפיכה של דג לגרב?" שאלה מקגונגל. "לא יודע, אבל מסכן, בטח יקראו לו דגרב." אמרתי בבלבול) ואז ארוחת הצהריים.

הלכתי לאולם הגדול יחד עם רמוס שלמד איתי בשינויי צורה והתיישבתי ליד סיריוס ופיטר שכבר אכלו. כנראה נראיתי די עייפה, כי כשג`יימס וסיריוס הגיעו הם הסתכלו עליי בפרצוף דבילי.

"מה קרה?" שאלתי את ג`יימס. הוא סינן משהו לא מובן ואז אמר "לילי אמרה לי שאתה נראה טוב בתחתונים" אמר ג`יימס בקור.

חטפתי פאניקה ונחנקתי מחתיכת הגזר שהייתה לי בפה. סיריוס ורמוס ופיטר בהו בי במבט מוזר, ואז התחלתי לצחוק. צחקתי וצחקתי וצחקתי עד שירדו לי דמעות מרוב צחוק, והצחוק שלי די מדבק, אז תוך כמה שניות כל השולחן כמעט צחק יחד איתי.

כנראה ג`יימס היחידי שלא צחק, אז אמרתי לו "אתמול בלילה לא הצלחתי להירדם בגלל שהנחירות של פיטר,אז ירדתי לחדר המועדון ושכחתי לגמרי שאני בתחתונים." ואז כולם עוד יותר צחקו, וגם ג`יימס.

 לילי כנראה לא הבינה על מה כל המהומה, והיא הסתכלה על ג`יימס במבט מאשים.

אחרי זה הלכתי למועדון, התיישבתי על כורסא והסתכלתי על המקום סביבי.

 חדר המועדון הוא מקום טוב לפי דעת הבנות לעשות שיעורי בית, לפטפט, לקרוא, להשתעמם ואפילו סתם ככה לרקוד או לשיר, חשבתי לעצמי.

 ולדעת הבנים זה מקום להראות את הצד הקופי שלהם (לכל בן יש צד כזה), להתנהג בטיפשות ולהשתולל. גיחכתי לעצמי על המחשבה הזאת.

נשענתי על הקיר וחשבתי על זה כמה דקות, ואז פתאום לירה הפנקס באה לכיווני בחיוך. לירה היא בחורה נחמדה וחביבה,ולא הכי יפה בעולם,אבל זה כל מה שאני יודעת עליה.

"היי דיוויד" אמרה לי לירה, "תרצה ללכת איתי להוגסמיד בסוף השבוע?" הייתי די המומה, אבל יצאתי מההלם די מהר ואמרתי לה "אני אשמח אם נצא בתור ידידים, אני לא רוצה קשר מחייב עכשיו"  התפללתי שהיא לא תיעלב, כי יש לי מצפון מעצבן במיוחד וגם כי אני לא רוצה לפגוע בבנות מיני בכך שסירבתי לצאת איתן.

איכס.

היא חייכה ואמרה "אין לי בעיה". די התפלאתי שהיא לא נעלבה.

 "הייתי בטוח שתעלבי...את יודעת, יש כאלה שנפגעות מזה" אמרתי לה בחיוך סלחני. היא חייכה ואמרה "זה בסדר,אתה לא הבן הראשון שדוחה אותי"

"לא!...אני מצטער! אממ...במקום לארגן דייט וכל זה, רוצה שפשוט נפגש היום בערב לייד האגם? לא צריך לנסוע להוגסמיד כדי ליהנות." אמרתי בביישנות. אוי, אני גרועה בתור גבר, חשבתי לעצמי.

לירה נראתה די מופתעת.

 היא מלמלה "טוב, ביי" והלכה. כנראה בנים לא מתחרטים אחרי שהם מסרבים להיפגש עם מישהי. פתאום הרגשתי יד שנוגעת בכתף שלי.

הסתובבתי. זה היה רמוס, והוא הצביע לעבר ג`יימס וסיריוס בתנועה נואשת. הסתכלי עליהם וראיתי שהם מציקים לסנייפ. אני לא מחבבת את סנייפ כל כך, אבל אני שונאת כשאנשים מציקים לאנשים אחרים שחלשים מהם.

כיוונתי את השרביט אל ג`יימס ואמרתי אֶקְסְפֵּלִיאָרְמוּס. השרביט של ג`יימס עף והוא הסתכל עליי בספק כעס ספק שעשוע.

הלכתי אל סנייפ והושטתי לו יד לעזרה, אבל הוא רק הביט בי בסלידה. התקדמתי לעבר ג`יימס וסיריוס.

"אני לא מבין למה אתה מגן עליו כל הזמן, אתה אפילו לא מדריך." אמר ג`יימס ולקח את שרביטו מהרצפה.

"כן, והוא גם אף פעם לא עוזר לך בשום דבר, רק אתה עוזר לו" אמר סיריוס והביט לעבר סנייפ בשנאה.

נאנחתי. פתאום ברק הופיע בעיניו של ג`יימס והוא הביט בי בשמחה. "ראינו את לירה מדברת איתך" אמר ג`יימס.

"אה, כן, קבעתי איתה פגישה היום אחרי הארוחת ערב. למה?" אמרתי באדישות. ג`יימס חבט במצחו כאילו הוא מדבר עם ילד דביל שלא מבין שום דבר וסיריוס גלגל את עיניו. "אתה עיוור?!" צעקו עליי ג`יימס וסיריוס בהתאם מושלם, ואז סיריוס הוסיף "הסתכלת על איך שהיא נראית?" וג`יימס צחקק.

 "לא רע, אבל מה זה קשור? היא נחמדה" אמרתי. שיט,טעות מספר 1847 שמישהי שהפכה לבן יכולה להגיד. בנים מסתכלים בעיקר על היופי בפגישה הראשונה.

"היא פשוטה, דייוי. פשוטה. יש עוד מיליון כמוה" אמר סיריוס, וג`יימס הנהן. "טוב, אני חייב ללכת לגמור משהו, ביי" אמר סיריוס והלך.

ואז היה לי רעיון. "ג`יימס, רוצה שאני אדבר עם לילי ואנסה לשכנע אותה לצאת איתך?" שאלתי את ג`יימס. הוא הסתכל עליי במבט של `מושיע!` והנהן. הלכתי לכיוון הבנות, ושאלתי אותן איפה לילי.

"היא במעונות של הבנות" אמרה אחת הילדות. "אני חייב לדבר איתה, מישהי תוכל להעלות אותי?" שאלתי אותן.

אחת הבנות ששמה ג`יין סקיפר (שהיא גם חברה של סיריוס) שהיא חולקת עם לילי חדר העלתה אותי למעלה והראתה לי את החדר שלה ושל לילי. אז כנראה מישהו קרא לה, והיא אמרה לי "תסתדר מפה,אוקי? סיריוס קורא לי" והלכה.

 דפקתי על הדלת. הילדה הג`ינג`ית עם העיינים הירוקות ומיליון הנמשים על האף פתחה לי את הדלת.

העיניים שלה היו אדומות וגם האף (והנמשים שעליו האדימו גם כן) והיא נראתה עייפה. "מה?" היא שאלה קצרות.

ואז,לפני כל מה שתכננתי להגיד שאלתי אותה דווקא "למה את בוכה?". נו, יופי.

היא הסתכלה עליי במבט קצת מופתע, ואז הביטה ברצפה, ואז הביטה בי, ואז היא פרצה בבכי סוער. היא נפלה על הרצפה באפיסת כוחות ובכתה. נכנסתי לשירותים שלהן והבאתי לה נייר טואלט.

 היא הביטה בי ואמרה לי תודה בין שברי הבכי. התיישבתי לידה וחיכיתי שהיא תפסיק לבכות, וכשהיא הפסיקה, שאלתי אותה מה קרה.

"החבר שלך. זה מה שקרה." היא אמרה לי ומשכה באף.

 "ג`יימס?! איך הוא פגע בך? הוא חולה עלייך! אין סיכוי שהוא פגע בך!" אמרתי לה באי-אמינות. ראיתי את מבטה ומיד אמרתי סליחה. "זה בסדר, הוא סתם..." היא אמרה לי וקינחה את האף,"רוצה לנצל את כולן."

הבטתי בה ואמרתי בעדינות "הוא מנצל את כולן כדי שאת תקנאי".

היא הביטה בי ושאלה "באמת?" בתמימות שלא אפיינה אותה,ואני אמרתי לה

"כן, הוא חופר לנו כל יום על זה שאת לא שמה לב אליו ואיך הוא יגרום לך לשים לב אליו, ועם מי הוא יצא הפעם כדי שתקנאי ושבילדה ההיא את בטוח תקנאי...הוא אוהב אותך". היא הסתכלה עליי ואמרה "יש סיכוי שאתה...איך שהוא מסדר שנהיה...לבד?" היא שאלה אותי והוסיפה "אבל אל תגלה לו שביקשתי".

הנהנתי וחייכתי אליה ואמרתי לה שאני אנסה לארגן משהו ואודיע לה. היא נראתה מאושרת ומלמלה "תודה" ו"ביי" ואני הלכתי משם. עשיתי משהו טוב. יהי. חשבתי לעצמי.

הלכתי לארוחת ערב (כנראה שישבתי שם עם אוונס שעתיים. אני מקווה שג`יימס לא יחשוד).

ראיתי את לילי יושבת ליד ג`יימס שנראה די מופתע ומדברת איתו בנחמדות. התיישבתי מול ג`יימס וליד סיריוס,שנראה משועמם מאוד. סיימתי לאכול די מהר (אני לא אוכל כל כך הרבה) ופתאום ראיתי את ג`יין, חברה של סיריוס וזאת שהובילה אותי לחדר של לילי, רצה בוכה מהשולחן,ולירה אחריה.

לירה עברה לידי ועשתה לי פרצוף של בוא איתי, אז הלכתי אחריהן.

היא הכניסה אותי במהירות לחדר הבנות עוד ג`יין ממררת בבכי וממלמלת משפטים לא ברורים. "מה קרה?!" שאלתי בדאגה. ג`יין הביטה בי ונראתה כאילו היא הולכת להכות אותי. "אתה!! אתה וה...החברים המפגרים שלך!! אתם כל כך *משיכה באף* רעים ומגעילים ואגואיסטים *משיכה באף* שחושבים רק על עצמם!!!  מה הוא חושב לעצמו?! יומיים הוא היה איתי והוא כבר זורק אותי! מי הוא *משיכה באף* חושב שהוא?! הבלק הדביל הזה- -" היא אמרה ופרצה בכי.

"סיריוס?! יומיים?! אגואיסטים?! חברים?! אני?! מגעילים?! רעים?!" מלמלתי. אני חושבת שדיברתי יותר מידי, כי לירה הסתכלה עליי במבט של `פשוט אל תדבר`. יש לה אוסף פרצופים שלם, לזאתי.

בכל מקרה, מתי שהוא ג`יין ביקשה שנלך, ואני ולירה יצאנו מהחדר ויצאנו החוצה.

החלטתי להראות לה רפסודה שאני ורמוס בנינו בשנתנו השנייה. הוצאתי את הרפסודה הישנה מהשיחים ועזרתי לה לעלות עליה, ואז דחפתי את הרפסודה וקפצתי עליה.

 ישבתי על הרפסודה ונתנו לאגם לסחוף אותנו. בכל פעם שהרפסודה התקרבה ליבשה דחפנו אותה, ודיברנו די הרבה.

 היא כנראה די הופתעה מכמויות הדיבור שלי, ששווה לכמות דיבור של אישה.

לירה דווקא נראתה די יפה באור הלילה. השיער השחור שלה בלט על אור הירח ועיניה היו אפורות וגדולות.

אף פעם לא ראיתי עיניים אפורות ממש. של סיריוס היו קצת אפורות, אבל יותר כחולות.

בסופו של דבר הרפסודה נתקעה באבן ואנחנו נפלנו ממנה. כשהגענו לאדמה התחלנו לצחוק.

הייתי בטוחה שהיא תגיד שהנפילה הרפסודה הרסה לה את האיפור או משהו כזה, אבל ממש לא.

חשבתי על העובדה ששלושה בנות שאני מסתדרת איתן, לירה, לילי וג`יין,  נמצאות באותו חדר וחסרה להן שותפה אחת לחדר.

בשנה הבאה אוכל להיות איתן בחדר, הרי לא אוכל להיות החדר של הבנים.

אז התחלנו להשפריץ זה על זה מים, ואז הלכנו יחד לכיוון הטירה,רטובים ושמחים.

התגנבנו לחדר המועדון של גריפינדור (מה זה פה?! מסיבת פיג`מות?! אמרה הגברת השמנה) ונפרדנו.

הלכתי למעונות הבנים, לחדר שלי ושל שאר הרביעייה, ונרדמתי ברגע שקצה האצבע שלי נגעה במיטה.

טוב, מה אתם מצפים, שתי בנות בוכות ודייט על רפסודה ביום אחד זה מאוד מעייף.

הפרק הקודם		הפרק הבא