פדמה פאטיל הבאנלית? כן, זו אני.

חזרתי מבית החולים למגדל גריפינדור, [ הערת המחברת: אני יודעת שפדמה בריבנקלו אבל פה שיניתי את זה] וחיפשתי את ג'יני וויזלי.
בחדר המעדון היה ריח מוזר, היה ריח... הוא עושה לי סחרחורת רגע... מה קורה פה!?... אני מטמוטתת... 

"פרד ג'ורג' מה בדיוק חשבתם לעצמכם? נרדמנו כולם ל5 שעות!!!" צעקה עליהם ג'יני.
"לא חשבתם אולי שצריך להודיע ולשאול לפני שאתם עושים את זה?" נזפתי בהם.
"טוב... אההה... רק חשבנו לבדוק איך זה עובד לפני שננסה את זה בכיתה..."
"טוב, אז נראה לי שזה עובד מצויין..." אמר פרד, הוא וג'ורג' הסתלקו למעונותיהם, אך לפתע פרד ניזכר ולחש להרמיוני:"עשיתי בעיות היום, מדריכה?"
הרמיוני נתנה לו נשיקה קצרה על שפתיו.

התישבתי על הכורסה הישנה ליד האח, לקחתי חתיכת קלף והתחלתי לכתוב לרון:

הי רון!
אני מקווה שאתה מרגיש יותר טוב, ורון, אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדיך אני קצת משתגעת לי פה,
טוב, זה בעזרת פרד וג'ורג' כמובן... אני חושבת שהם גם השתגעו קצת... הם החליטו לבשם את חדר המועדון בריח שגורם לקוסמים להירדם ל5 שעות...
כששאלנו אותם למה הם עשו את זה הם רק ענו לנו שכדי לנסות את זה פה, לפני שינסו בכיתה...
אבל מצד שני אני חושבת  שזה יהיה רעיון טוב לבשם כך את שולחנו של סנייפ לפני השיעור...

מאד מתגעגעת ואוהבת אותך הכי בעולם, פדמה.

ביקשתי מגרסי הינשופה שלי לשלוח את המכתב: "גרסי, רון בקדוש מנגו הייתי רוצה שתשלחי את המכתב אליו כמה שיותר מהר" קשרתי את המכתב לרגלה ונתתי
לה עוגיה ממריצה, שהמציאו פרד וג'ורג' לינשופים כמובן, אני חייבת להגיד שזו המצאה גאונית לחלוטין.
ישבתי בחדר המועדון, ועשיתי את שיעורי הבית בשיקויים, היה לי כישרון רב בשיקויים, והייתי אפילו בסוף התהליך של שיקוי האנימאגוס.
שעורי הבית היו 50 שורות על מה קורה כשעור בומסלנג מומס עם אדמת ירח. כבר הייתי בשורה ה47 כשגרסי הגיעה במהירות תודות לעוגיות ההמרצה של האחים וויזלי.
לרגלה של גרסי ינשופתי השחורה כלילה, היתה חתיכת קלף מגולגלת ברשלנות. סקרן אותי לדעת מה היה כתוב במכתב:

הי פדמה!
אני מרגיש בהחלט יותר טוב וכנראה שאשוחרר בעוד שלושה ימים.
גם אני מתגעגע אליך את לא יודעת כמה, ודרך- אגב גרסי ממש מהירה. אני חושב שהרעיון של פרד וג'ורג' ממש טוב, ועוד יותר טוב שאפשר לפזר את הריח מתחת לשולחן
של כל מורה לפני השיעור [הרעיון שלך... גאונה שלי!]. אני מת לפגוש אותך, ואני לא יודע כמה הזדמנויות יהיו לי להגיד את זה: פדמה, אני אוהב אותך.

אוהב אותך הכי בעולם,מסביב לפלנטה, עוד כמה הקפות במטאטא קלינוויפ 7 , רון.

רון, רון, רון .אתה כזה חמוד... רק חבל שכנראה ששכחת שמחר חג האהבה של הקוסמים, ולא תיהיה פה איתי.

הי רון, אוכל לבקר אותך מחר בבית החולים?

שלחתי לו, גרסי היתה עדיין תחת השפעת העוגיה הממריצה...
גמרתי את החיבור במהלך הדקות שבהן חיכיתי למכתבו של רון. 

גרסי דפקה על חלון חדר המועדון, נראה שהשפעת העוגייה נגמרה, והיא התעייפה. פתחתי את הקלף המגולגל שהיה מחובר לרגלה.

פדמה, כן את יכולה לבוא לבקר מחר ושלא תחשבי אפילו ששכחתי את חג האהבה... אוהב מאד ומצפה למחר, רון.

שמעתי רעש מוזר בקצה חדר המועדון, הרמתי את הקלף מגובה עיני, ראיתי זוג עיניים גדולות ומבריקות ופניפ אפרפרות חומות ומכוערות שהסתכלו עליי בסקרנות, פתאום נזכרתי!
"דובי!" נדהמתי.
"עלמתילי הצעירה והאהובה פדמה!"
"דובי הבהלת אותי עד מוות!"
"מצטער מאד, מאד עלמתילי! דובי גמדון בית שמע שמוע מה קרו- קרה לאדונילי יקר רון!"
"אכן כן דובי, רון נפגע מקללה של דראקו מאלפוי..."
"הו, דראקי- דראקו מאלפוי... איי ייא יי! משפחה רעו-רעה משפחת המלפויים! דובי שירת שנים רבות- רבותיים את המאלפויים המקוללים...
קוסמים אפלימים לחלוטין גבירתילי הנאווה..."
"כן דובי אני יודעת... משפחת מאלפוי תהורת- הדם, שונאת בוצדמים מושבעת, הי דובי! מה אתה עושה מחר?"
"הו כן, גבירתילי! דובי שיכנע את ווינקי לצוא- לצאת איתו להוגסמיד, דובי רצו- רוצה לקנות לווינקי מתנה יפה, לחג האהבה של הקוסמים..."
דובי הסמיק לחלוטין, ואני גיחכתי.
"הו דובי, אתה ממש אוהב את ווינקי... נכון?" שאלתי.
"כ-כן עלמתילי פדמה..." אמר דובי חלושות...
"יש לי רעיון טוב מה תביא לה... הורי שלחו לי צמיד קסום מהודו, שמי שלובש אותו, מופיע שמו בחריטה על הצמיד ולידו בקטן מי שנתן את הצמיד והשמות
זוהרים בצבע האהוב על מי שעונד את הצמיד, תוכל לתת את הצמיד לווינקי!"
"הו תו-תודה רבה לך עלמתילי פדמה, דובי חסור- חסר מילים..."
"בבקשה דובי, אני אעלה למעונות ואביא לך את הצמיד."

"הנה לך דובי אני מקווה שווינקי תאהב את הצמיד, תכתוב לה ברכה יפה... אני בטוחה שהיא ממש תתרגש."
"תדו- תודה לך עלמתילי פדמה דובי הלוך- הולך לנקות את מועדו ריבנקלו..."
"ביי דובי."
"להות-להית עלמתילי פדמה... תדו תודה רבה לך!"

 אשמח אם תגיבו...

הפרק הקודם		הפרק הבא