פדמה פאטיל הבאנלית? כן, זו אני.

התעוררתי בבוקר על ספת חדר המועדון ליד האח המרצד, התעוררתי מוקדם ונזכרתי שהיום חג האהבה, רגע, יש!!! חג האהבה!!! רגע מה אני עושה היום? הולכת עם רון?... כן,אני אוספת אותו מהקדוש מנגו,
ואז נסתובב בהוגסמיד... חכו רגע אני צריכה ללבוש משהו יפה... זהו! חזרתי! לבשתי גלימה בצבע בורדו שיש לי מהחופשה שעברה בה ביקרתי את הורי בהודו, ושמלה לבנה קצרה שקניתי שילשום...

הלכתי עכשיו לקנות לרון את המתנה שלו ובדרך פגשתי את דובי והוא נראה לחוץ מתמיד.
"מה קרה דובי?" שאלתי בסקרנות שמאפיינת אותי.
"דו- דובי לחיץ-לחוץ מחג האהבה! דובי לא ידו- יודע מה להגיד לווינקי..."
"אה! זה פשוט דובי, תגיד לה שאתה חושב שיש לך הרבה מזל שמכל גמדוני הבית אתה הולך איתה להוגסמיד היום..."
"כן כן! דובי היה לחיץ- לחוץ מדי בשביל לחיש- לחשוב על זה... תודה עלמתילי פדמה הנעלה... את יודעת! דובי יפצו- יפצה את עלמתילי פדמה... כן, דובי יפצה על הכול..."
"זה בסדר דובי אין בעד מה... על תפצה אותי זה בסדר... ביי דובי, אני מקווה שתיהנה עם ווינקי בהוגסמיד..."
"שלים - שלום עלמתילי פדמה!"

נכנסתי להוגסמיד.
אני צריכה לקנות משהו באמת יפה לרון... הסתובבתי בחנויות וראיתי הרבה דברים מעניינים וחלקם מוזרים לחלוטין... עברתי ברחוב בקצת שיעמום עד שראיתי חנות בשם: "מתנה יפה לקוסם
ולמכשפה" נכנסתי לחנות והיא היתה מקושטת בסרטים ולבבות אדומים לכבוד החג ולמעלה שלט גדול שמראה שיש 20 % הנחה... הסתובבתי בחנות בציפייה את שראיתי משהו שמשך את עיניי.
פסלון בגודל מקלדת מחשב של מוגלגים שמחליף את צורתו לפי ביתו של מי שהפיסלון שייך לו, ויש לו משקפת קטנה וחלונות ואפשר לראות את הדמויות הקטנות שהן המשפחה... ולראות מה הן עושות! אני מניחה
שיהיה אפשר לראות אפילו את הרול של הגג במחילה... זהו! זה מה שאקנה לרון...
לקחתי את הפסלון לקופה ושאלתי את המוכרת הזקנה שהערכתי שעובדת שם זמן רב: "כמה הפיסלון עולה?" שאלתי אותה.
"ארבע עשר אוניות וחמישה גוזים." ענתה המוכרת בקול סדוק.
"בבקשה" הגשתי למוכרת את הכסף המבוקש ויצאתי מהחנות. התקדמתי במעין דילוגים של סיפוק ואושר לעבר בית החולים. פתחתי את הדלת הירקרקה צהבהבה ונכנסתי לבית החולים.
התקדמתי לעבר חדרו של רון ודפקתי בדלת חדרו כשהגעתי.

אני מקווה שאהבתם, על המתנה של רון לקח לי שעות לחשוב... אשמח אם תגיבו כמה שיותר [:

הפרק הקודם		הפרק הבא