ויתור זכויות לרולינג. תודה לליעד, שביטא. לדור ול
פרולוג "נו אמא, בבקשה!" התחננה לילי, הייתה זו שעת אחר-צהריים מאוחרת בבית משפחת פוטר, חופשת ליל כל הקדושים. "הו לא!" סירבה ג'יני בתוקף, "נמאס לי! נמאס לי לממן לך את כל היציאות האלו. את כבר בת שש עשרה, תתחילי לממן לעצמך!" הוסיפה ברוגז. מה לעזאזל אני אמורה לעשות עם הילדה הזו שסוחטת ממני כסף בכל הזדמנות?! היא כבר בת שש עשרה!, חשבה לעצמה. "מה כל הרעש הזה?" נשמע קול עמוק מן הכניסה לבית. "יופי, אבא הגיע..." נאנחה לילי. "בואי נראה מה יש לו להגיד," אמרה ג'יני שנרגעה מעט, "אולי גם הוא דפוק כמוני..." הוסיפה במלמול כעס כאשר נזכרה כי לפני שעה קלה לילי טענה שהיא האם הגרועה בעולם. "מה הפעם?" שאל הארי פולט אנחה. כל יום זה משהו אחר. בסדר, הוא מסוגל להבין כי ביתו נמצאת בגיל ההתבגרות, אך הצרה הזו אפפה את ביתם עוד מהיותה בת שתיים עשרה, עד מתי?! "עוד פעם היא מבקשת כסף." אמרה ג'יני, מדגישה את שתי המילים הראשונות, "אני אומרת לך יקירי, היא תסחוט אותנו עד החרמש האחרון." היא הוסיפה בעייפות. הארי נאנח, הוא ידע כי ג'יני צודקת. הם כבר לא היו הורים צעירים, ג'יימס ואלבוס, שני ילדיהם הגדולים, כבר סיימו את לימודיהם ושיא חייהם כבר עבר. ועדיין לילי ממשיכה וממשיכה לסחוט אותם; גם כלכלית, אך גם נפשית. "תראי ליליאן," פתח הארי, אך ביתו קטעה אותו. "לילי." היא מיהרה לתקן אותו, היא לא סבלה שאנשים קראו לה בשמה המלא. "לילי..." הוא מלמל, "תראי, זה לא יכול להימשך ככה." אמר הארי, מעביר את קולו לטון תקיף יותר "תצטרכי למצוא דרך אחרת להרוויח, או לבזבז פחות. את מקבלת שלוש אוניות דמי כיס לשבוע, זה המון! ואני בספק אם יש ילד או ילדה בהוגוורטס שמקבלים כמוך!" הוסיף במהירות, מפלס העצבנות שלו כבר עבר מזמן את היותו סבלני. "אבל אבא," פתחה לילי, אך כעת היה זה תורה להיקטע על ידי הארי, "בלי שום אבא!" אמר בתקיפות. אין דרך אחרת, צריך להיות איתה קשים, אחרת הם יישלחו אותה לא מוכנה לחיים האמיתיים, "זו ההחלטה שלנו והיא סופית." הוא הוסיף בנימה מסיימת, חורץ את הגורל, ג'יני הינהנה. לילי הביטה בשניהם בכעס, הארי החזיר לה מבט חלול וג'יני החזירה לה מבט אימהי שאומר 'את-יודעת-שאני-רוצה-רק-בטובתך.' היא נאנחה ורצה במעלה המדרגות אל חדרה, לא לבכות, אלא לחשוב איך תוכל להרוויח די כסף. ג'יני התיישבה על אחד הכיסאות בפינת האוכל, הארי עדיין עמד. "מה נעשה איתה?!" שאלה ג'יני את בעלה. עם אף אחד מהבנים לא היה לה קשה יותר מאשר עם לילי, ובהתחשב בזה שהבנים היו בעייתיים מאוד היה זה הישג. הארי לא השיב, רק משך בכתפיו. לא הייתה לו תשובה.
|