הארי פוטר והפורום המסתורי

שתיקה שררה שוב בחדר, בעוד שלושת הנערים בהו במסך המחשב. רק דקה אחרי ג'יני העירה הערה שהוציאה את כולם מההלם.

"טוב, אז אני חושבת שכדי שנתחיל, לא?" היא הציעה.

"אתם בטוחים שזה רעיון טוב?" רון שאל "אם אנחנו נמצאים בפורום של עולם המוגלגים.."

"אנחנו נמצאים בפורום של המוגלגים" הארי התפרץ לדבריו.

"עוד יותר נורא" רון המשיך. "אנחנו נמצאים בפורום של מוגלגים שמדבר על אחד הקוסמים המוכרים ביותר בעולם הקוסמים, אתם לא חושבים שיש פה משהו חשוד? אתם לא מפחדים שיחשפו אותנו?"

"ואז מה?" ג'יני שאלה במעט זלזול.

"ישלכו אותנו לאזקבאן אולי?!?" רון אמר בפליאה צינית למדי. "אני מעוניין להמשיך את לימודי בהוגוורטס ולא להיכנס לכלא בגיל כזה, את יודעת".

"אוי נו באמת" היא אמרה "אנחנו ניזהר. אין שום דבר שונה במחשב של אבא למחשבים של המוגלגים ואני בטוחה שיהיה בסדר".

"את בטוחה שהם זהים?" הארי שאל "הבנתי שמכשירי מוגלגים שמועברים לצורכי מחקר ועבודה בעולם שלנו עוברים כל מיני בדיקות שיכולות לשנות להם דברים בפורומים".

"טוב, אני לא בטוחה לגמרי, אבל מה כבר יכול לקרות??" שאלה ג'יני "נו, יא חתיכת גריפינדורים בכאילו, תראו את הצד האמיץ שלכם ובואו ננסה להבין מה הולך פה".

השלושה החליטו להיכנס בכל זאת והתחילו במיון. נראה היה כאילו הם שלישייה, כאשר ענו על אותן התשובות בדיוק בשאלון, והתמיינו לא אחר מאשר לבית גריפינדור.

"ואת קראת לנו גריפינדורים בכאילו" רון אמר לאחותו והשלושה צחקו, בעוד שהופנו בחזרה לדף הראשי של הפורומים.

"ומה עכשיו?" הארי שאל.

"לא יודעים" ענו האחים וויזלי בייחד, כלפתע כבה החשמל בכל בית משפחת וויזלי.

"להירגע כולם!" נשמע קול צעקתה של מולי וויזלי מהקומה התחתונה. "כבר מסדרים את זה" אמר ארתור, אבי הוויזלים, והמחשב חזר לפעול בייחד עם כל חשמל הבית.

"אמא, יש משהו לאכול?" רון צעק למטה.

"לא כרגע!" צעקתה של מולי נשמעה מלמטה "אבל יש עוגיות, תרצו שאביא לכם?"

"ברור! מתי נתנגד לעוגיות?" ג'יני צעקה והשלושה ציחקקו.

"לאן את הולכת?" ארתור שאל את אשתו כשראה אותה יוצאת במהירות מהמטבח.

"רק להביא לילדים משהו לנשנש לפני שנאכל ארוחת ערב" היא אמרה בחיוך.

"אז למה את כל כך ממהרת?" ארתור אמר וחייך אל אשתו.

"אני שמחה שכולם כאן" היא אמרה "הרבה זמן שכל ילדינו לא היו בבית" וחייכה אליו חזרה.

הם התחבקו חיבוק קטן, ומולי עלתה אל החדר בו ישבו השלושה.

"רון? ג'יני? איפה אתם?" היא שאלה כשהגיעה לחדר ולא ראתה בו אף אחד. מגש העוגיות נפל כשראתה כמה החדר מבולגן, החלון פתוח ורוח פרצים חזקה נכנסת, רק המחשב נשאר פתוח באותה הפינה.

- 2 דקות לפני - 

"ברור! מתי נתנגד לעוגיות?" ג'יני צעקה והשלושה ציחקקו.

"יופי, עכשיו יהיה לנו מה לאכול כי גם אני מת מרעב" הארי אמר וחייך.

"תראו תראו מי התעורר פה!" רון אמר והשלושה צחקו. הם פנו בחזרה אל המחשב, מנסים למצוא דבר נוסף לעשות.

רון לקח את המחשב מהשולחן עליו הונח והניח אותו על ברכיו "ככה יותר נוח לעבוד" הוא אמר, אך לא הספיק לסיים את המשפט לפני שזעק "אי!" חלש ומהיר.

"המחשב הזה חישמל אותי!" הוא אמר "ראיתם את הניצוצות הכחולים שיצאו ממנו עכשיו?"

הארי וג'יני היו צוחקים עליו, אבל באמת ראו את הניצוצות, וניסו גם הם להחזיק את המחשב, אבל כלום לא קרה.

פתאום, אור חזק יצא מהמחשב, הארי, רון וג'יני לא ראו כלום וכיסו את עיניהם לדקה. הם הרגישו שהם עפים, מאיין תחושה המתארת התעתקות, ולפתע נפלו על הרצפה.

כשפקחו את עיניהם הם עמדו במסדרון רחב בו 4 דלתות.

"מה זה?" רון שאל והארי הוסיף "איפה אנחנו?" מה שלא עזר לסיטואציה יותר מדי.

"הארי פוטר, עולם המוגלגים, מחלקת החינוך, המערכת" ג'יני הקריאה את שמות השלטים שהופיעו על כל אחת מהדלתות. "אני לא יודעת מה קרה ואיך זה קרה" היא אמרה "אבל אני חושבת שאיכשהו נכנסנו לתוך הפורום".

הפרק הקודם		הפרק הבא