מחנה האבודים

אני נורא מצטערת שלא הייתי פעילה הרבה זמן, אבל עכשיו אני משתדלת יותר להמשיך את הפאנפיקים שלי. מקווה שתהנו מהפרק הקצר שהכנתי :)

״אההה!״ צרח ליאו. זה היה הרעש הראשון שפרסי שמע ברגע שהגיעו לאסור, כמו שאלכס קראה למקום הזה. פרסי הסתכל סביב, הם היו במקום מוכר לו מאוד, אך הוא לא נזכר מאיפה. הוא לא הבין בכלל מה קורה פה, אבל חיפש את האחרים. לפתע אחזה בו יד חמה ״פרסי?״ נשמע קול. ״אנבת׳?״ שאל פרסי. ואז הוא ראה אותה. ״פרסי!״ היא צעקה ורצה לכיוונו, ״אתה יודע איפה אנחנו?״. ״אנחנו בוושינגטון״ אמר ליאו שהגיח מהערפל. כל החבורה הסתכלה עליו במבט שואל. ״אני וקליפסו עברנו בכל ארצות הברית, אולי עצרנו פה פעם או פעמיים״. ״אנחנו לא באמת בוושינגטון,״ אמרה אלכס ״אנחנו בצד החלופי של וושינגטון, שנמצא באסור״. ״אז למה אנחנו מחכים?״ שאל ג׳ייסון, שריחף באוויר ״בואו נצא למסע שלנו!״. ״שוויצר״ מילמלתי לעצמי. ״רגע, רגע, מה עם הפריטי מסע שדיברתם עליהם?״ שאלה פייפר. ״כן!״ אמרה הייזל ״את אמרת שנקבל אותם מיד שנגיע לאסור״. ״קיבלתם״ אמרה אלכס, ״הסתכלו בתיקים שלכם״. כולם פתחו את התיקים שלהם, והופתעו ממה שמצאו בתוכם. ״המחשב של דיידלוס!״ צעקה אנבת׳. ״אבל חשבתי שאיבדת אותו שנפלת לטרטרוס״ אמר פרנק. ״זה באמת קרה,״ אמרה אלכס ״אבל זה קרה בעולם האמיתי, לא באסור״.

״מגניב״ אמרה פייפר ״אבל לאן הולכים עכשיו?״. ״אל הבית הלבן, כמובן״ אמרה אלכס.

הפרק הקודם		הפרק הבא