עוטי השיריון בהוגוורטס- הנבואה

"אני אמורה לשיר?", תהתה המצנפת בקול.

"לא צריך, כבר שרת. אני אסביר להם", אמרה הפרופסור מקגונגל, "לגריפידור משתייכים התלמידים שבליבם אומץ לב ותושייה", לאונרדו ורפאל חייכו, "רבינקלו זה התלמידים החכמים", לדונטלו גם נראה שמץ של חיוך, "הפלפאף הם טובי לב, וסלית'רין זה עורמה ושאפתנות".

"תודו", אמר מיכלאנג'לו, "אני הכי מתאים לרבינקלו!"

"כן", אישר רפאל, "אחרי שהקראנג יחליפו את המוח שלך במוח של יונה!"

"תודה", אמר מייקי בגאווה, "רגע אחד!", הוא אמר בכעס כשהבין שהוא ירד עליו.

"סיימתם?" שאלה הפרופסור מקגונגל, "יופי, אז אני מניחה שנעשה לפי סדר השמות".

"אין צורך", אמר רפאל בביטול, "פשוט תביאי לי את הכובע- מוטנט הזה".

"אתה צריך לשבת על הכיסא ולשים את המצנפת על ראשך", תיקנה אותו הפרופסור מקגונגל.

"שיהיה", הוא אמר, ובחוסר התלהבות התיישב על הכיסא וחבש את מצנפת המיון על ראשו.

"מעניין,  מאוד מעניין- - -" החלה המצנפת לומר בראשו של רפאל.

"מ ה   כ ל-  כ  ך  מעניין?!!!", רתח רפאל.

רפאל הבין לפי השתיקה המביכה כי כל התלמידים שמעו אותו.

"אוקיי, אני אתן לך לדבר, פני כובע", אמר רפאל בחוסר רצון.

"יש לך את האומץ והנחישות של גודריק גריפינדור, אבל גם את השאפתנות והכוחנות של סאלזר סלית'רין... אתה גם רוצה להחליף את לאונרדו כמנהיג החבורה... איפה אני אשבץ אותך? מממ... גריפינדור, או סלית'רין. גריפינדור! לא לא... סלית'רין... לא נראה לי... גריפי- - -"

"אם לא תקבלי החלטה בשלוש השניות הקרובות,  אני אקרע אותך!", קטע אותה רפאל.

"סלית'רין!", צעקה המצנפת.

מחיאות כפיים סוערות מאוד נשמעו משולחן סלית'רין.

"קדימה ראף", עודד אותו מייקי, ונתן לו דחיפה קטנה לעבר השולחן של סלית'רין.
ראף התיישב בשולחן של סלית'רין.

"הי צב אמריקאי*", אמר המדריך של סלית'רין, "אתה יודע, אדום זה צבע של גריפינדור, לא של סלית'רין.

המדריך שלף את שרביטו ונופף בו קלות.
באורח פלא כיסוי העיניים של ראף השתנה מאדום לירוק כהה עם דוגמא של נחשים בצבע כסף.

"מתאים לך לעיניים", אמרה תלמידה אחת.
לפני שראף הספיק למחות הודיעו כי ממיינים את הצב הבא, וראף הפנה את ראשו.

הפעם היה תורו של לאונרדו להתמיין. "אתה ללא ספק, בלי שום התלבטויות, אתה מתאים לגריפינדור!", את המילה האחרונה היא הפנתה לעבר כל האולם.

נשמע פרץ מחיאות כפיים מהשולחן של הגריפינדורים.
לאונרדו צעד לעבר שולחן גריפינדור בחיוך.

"הכחול של רבינקלו הוא נחמד, אבל זה פשוט לא אנחנו", אמר תלמיד אחד מגריפינדור. הוא עשה תנועה זהה עם שרביטו כמו שעשה ההוא מסלית'רין, והפעם כיסוי העיניים של ליאו השתנה לאדום עם דוגמא של אריות מזהב. 
הילד גם הושיט לו מראת יד בנוסף שיוכל לבחון את השינוי.
"וואו!", נראה שליאו אהב את הרעיון.

הפעם דונטלו חבש את המצנפת.
"יפה. נראה שאתה מאוד חכם! די אמיץ, אבל בעיקר חכם. אני מאמינה ששנינו יודעים את התשובה: רבינקלו!", דונטלו התקדם במבוכה קלה אל השולחן של רבינקלו לקול מחיאות הכפיים.
הפעם תלמידה הפעילה את הקסם בלי להודיע מראש. כיסוי העיניים שלו הפך כחול עם עיטורי ארד בדוגמת עיטים.

למיכלאנג'לו זה הלך מהר מאוד. המצנפת בקושי הספיקה לגעת בו ומיד קראה: הפלפאף!
לפי פניו של מייקי היה ניכר עליו שהוא קצת מבואס. אפילו כאשר שינו את כיסוי עיניו לצהוב עם גיריות שחורות בצדדים הוא לא כל כך התלהב.

"אני לא מאמין!", קרא הילד שידע על קיום צבי הנינג'ה, "אני באותו בית של מיכלאנג'לו בכבודו ובעצמו".

הילד התחיל למצוא חן בעיני מיכלאנג'לו.
 "אני מפורסם?" שאל מייקי באושר.
"אחי, יש עליך ועל האחים שלך סדרה שלמה!" ,אמר הילד בהתלהבות, "שכחתי להציג את עצמי, קוראים לי פיטר. פיטר דרסלי**".

* בפרק הקודם הוזכר כי הוא דיבר במבטא אמריקאי.

** דאדלי התחתן ונולד לו בן שהוא קוסם והוא שלח אותו להוגווורטס.

הפרק הקודם		הפרק הבא