חשבתם שהביקור אצל רון היה חד פעמי? הפתעה! עוד פרק של רון! והפעם הוא מדבר על הריבים של רון והרמיוני. מה שהופך אותם לזוג משמיים! (בדיוק, we're all mad here, קראת נכון!)
"איזה מעצבנת ההרמיוני הזאת", אמר כעס, "מה היא חושבת לעצמה! מטאטא מכושף? נו, באמת!" "והחתול המגעיל הזה שלה", אמרה גועל, "הוא עוד יהרוג את סקאברס!" "החתול הזה הוא קללה!", אמר פחד, "חייבים להיפטר ממנו". "והוא יביא את הקץ לכולנו", אמרה עצב. "תראו, הרמיוני אחרי הכל עשתה את זה לטובה!", אמרה שמחה. כעס גילגל את עיניו. "ניסתה לעשות לטובה", הוא אמר, "והיא רק הכעיסה אותנו!" "את רואה, הרמיוני? לא הייתה שום בעיה עם המטאטא", אמר רון. שמחה התנשמה בייאוש. "אבל מה בקשר למטאטא? בואו ננסה אותו!", הציעה שמחה. "רעיון טוב!", אמר כעס, "ננסה לשבור אותו על הראש של הרמיוני ונראה אם הוא באמת חסין לפגיעות. אבל בואו נעלה למעלה, בכל מקרה צריך להביא לעכברוש את הויטמינים". רון עלה למעלה כשהוא אוחז במטאטא אש המחץ בהתרגשות. כשהגיע לחדר הוא ראה על שהסדין מוכתם בדם. רון השתנק, והתחיל לסרוק בעיניו את החדר בחיפוש אחר סקאברס. הוא לא מצא אותו, והוא הבין בבהלה שסקאברס הוא הנפגע. הוא התקרב יותר למיטה, ואז, על הרצפה, הוא הבחין בשערות ג'ינג'יות. "חתול ארור!!!", אמר כעס וראשו עלה בלהבות, כמו שתמיד קורה לו כשהוא ממש כועס. "ידעתי!", קראה גועל. "מתי נערוך את טקס הקבורה?", שאלה עצב. "אין אפילו גופה בשביל לקבור!", אמר פחד. "אז אולי הוא הצליח לברוח!", אמרה שמחה באופטימיות. רון הוריד את הסדין מהמיטה בכעס, וירד למטה, נחוש להוכיח את הרמיוני. "תסתכלי!", שאג רון, והתקרב לשולחן של הרמיוני. "על זה אני מדבר!", אמר כעס. "תסתכלי!", רון ניער את הסדין בפניה של הרמיוני. "רון, מה- ", גימגמה הרמיוני. "סקאברס! תסתכלי! סקאברס!" הרמיוני נרתעה לאחור. "איזו האשמה חמורה!", אמר כעס בראשה של הרמיוני, "אנחנו לא הרגנו את סקאברס!" ארבעת הרגשות האחרים בראשה של הרמיוני הינהנו. "דם!", צעק רון, "הוא נעלם! ואת יודעת מה מצאתי על הרצפה?" "לא", אמרה הרמיוני ברעד. "אני לא רוצה לדעת", אמר פחד בראשה של הרמיוני, "הוא עומד להציע לנו נישואין?" "פחד, תסתום", אמרה גועל, "רון הוא פשוט מגעיל". "אבל הוא חמוד", עודדה שמחה. רון הראה להם את השערות הג'ינג'יות, של לא אחר מאשר קרוקשנקס. "זהו!", אמר כעס, "אנחנו גמרנו".
|