ג'יני והרמיוני-המלחמה

"אני לא מבין..." אמר רון. "תראה, אני הולכת להפוך לג'יני. מאלפוי ואני ניפגש ליד הפונדק של מדאם רוזמרטה-" היא נעצרה כי ראתה את הבעת פניו של רון משתנה והופכת לרכה. היא ידעה שהוא אוהב את רוזמרטה באיזושהי פינה קטנה בלב. "אויש, תתבגר. ואז אתה והארי תלכו לשם. חשוב מאוד שתרחיק את ג'יני שלא תהיה באזור. והארי יראה אותי, בתור ג'יני, מתנשקת איתו." "אבל... את בוצדמית." "תשתוק, רון! הוא הסכים. הוא שונא את הארי יותר מאשר אותי." "טוב, מי אני שאתווכח איתך..." נאנח רון. הרמיוני חייכה בסיפוק ואז מבטה השתנה למודאג ומטורף. היא שלפה את שרביטה, הצמידה אותו לצווארו של רון וצרחה: "תישבע לי, רון, שלא תגלה על זה לאף אחד." "מה את עושה?" נבהל רון. "תישבע! אני בשניה יכולה להרוג אותך..." "את מטורפת!!" צרח רון. "אני יודעת..." צחקה הרמיוני. "ואני צריכה את הארי. עכשיו, תישבע!" "בסדר, מבסדר, אני נשבע!!!" הרמיוני החזירה את השרביט לכיס בדיוק כשמאלפוי הגיע. "הנה, דראקו, הגעת!" חייכה הרמיוני. "תשתי כבר את השיקוי הזה, אני רוצה לסיים עם זה כמה שיותר מהר." נאנח דראקו. "ג'יני והארי ליד החנות של מדאם מלקין. לך תקרא לה." חייכה הרמיוני. דראקו הלך והרמיוני שתתה את השיקוי. תוך שניה עמדה מול רון הרמיוני, העתק מושלם של ג'יני. "את ממש דומה לה..." נדהם רון. "ברור, זאת הכוונה. אתה כבר השתמשת יותר מפעם אחת בשיקוי פולימיצי, אתה יודע מה ההשפעה, אידיוט..." גלגלגה הרמיוני את עיניה, ורון השתתק. באותו הרגע דראקו הגיע עם ג'יני. הרמיוני שלפה את שרביטה, כיוונה אל ג'יני ואמרה: "שתק!" ג'יני שותקה ונפלה על הרצפה. "אובליוויאטה..." אמרה הרמיוני ושינתה לג'יני את הזיכרון כך שהיא הלכה עם דראקו והם התנשקו. הארי הגיע למקום כמה שניות אחרי שהרמיוני הטילה לחש הנגזה, ומהר נישקה את דראקו. דראקו, שהיה שחקן מצוין, מהר נכנס לדמות של "מאוהב" בג'יני. הארי המסכן הביט בהרמיוני ובדראקו ועיניו נפערו. "ג'יני? דראקו?!" הוא צרח. דראקו הפנה לעברו מבט מבוהל. "ג'יני?!" הארי צרח שוב. "מה קורה פה?" "כלום!" צרחה הרמיוני. דראקו המבוהל עצם את עיניו והתעתק משם. רון נשם עמוק ושיתק את הארי. אחרי שעה הרמיוני חזרה להיות הרמיוני, והיא ביטלה את לחש השיתוק וההנגזה של ג'יני, ורון ביטל את לחש השיתוק של הארי. "הארי, מה קורה פה?" שאלה הרמיוני בתמימות. 

הפרק הקודם		הפרק הבא