אריליה, בית ספר או פנימייה?

הפרק מוקדש ל"משקפופרית", תודה שאת מגיבה בכל פרק. למרות שהוא לא כתוב כל כך טוב :)

פאק. שלוש בלילה. פיספסתי את הארוחה. אורין לא חיפשה אותי? לא יואב? גם לא ג'ואי? או שאולי הם כן בואו ולא פתחתי? וואו. היום הראשון הלך חרא. מה ציפיתי. הייתי נותן הכל כדי לחזור הביתה. בטוח ינעצו בי מבטים בבוקר. איזה כיף.

לואיס הדליק את מנורת הלילה שנחה על שידתו ושם גרביים הגיע הזמן לחקור את המקום הזה, לפחות כולם ישנים עכשיו.

הוא פתח את דלת חדרו בשקט ובחן את היציאה, לוודא שאין אף אחד בדרכו, ויצא אל עבר גרם המדרגות הגדול, לרגע ניסה להזכר במה שיואב הסביר לו,  " "למטה הכיתות, חדר האוכל, אולם הנשפים והאולם הגדול, בקומה למעלה זו הספרייה." "

אוקיי אז, אלך אל האולם הגדול, אין שם אף אחד. נכון?

בצעד לא בטוח החל לואיס לרדת במדרגות בשקט, חלף על חדר המנהל והתקדם אל עבר האולם שממנו נכנס אל בית הספר, מולו עמדה דלת ענקית, הוא הצמיד את אוזנו אל הדלת כדי לנסות להקשיב אם יש מישהו בפנים, אך לא שמע כלום, הוא התחיל לפתוח את הדלת אך הפסיק בבת אחת ורץ להתחבא שיט, שיט, שיט. דווקא עכשיו?!

צעדים נשמעו מהמשך המסדרון, הלכו והתקרבו.
"לואיס? לואיס?!" נשמע קול לחישה שמגיע מעבר הצעדים.

יואב? מה הוא עושה פה. לעזאזל.

לואיס?! זה אתה?! זה לא מצחיק, תצא עכשיו"

יופי.

הוא יצא ממחבואו ונעמד מול יואב, "כן?"
"לואיס, אסור לך להיות פה בלילה, זה חשוב, תחזור לחדר, עלולים לתפוס אותך." הוא נראה רציני במיוחד.
"אבל-"
"לואיס, תחזור, אני יודע, לא היית בארוחת ערב, אורין ואני חיפשנו אותך אבל זה לא משנה כרגע, בבקשה לך לחדר, הם עומדים להגיע"
"מי?"
"לואיס." יואב תקע בו מבט.
"בסדר. אני הולך."
בצעדים שקטים עלה בגרם המדרגות לכיוון חדרו, הם? מי אלה 'הם'? לעזאזל.

מבלי לשים לב להליכתו, התקדם לואיס אל עבר הספרייה, הנער ניסה לפתוח אותה אך זאת נעולה.
הוא חזר לחדרו ושם לב למשהו שונה; החלון פתוח.

מה? אבל סגרתי אותו

לואיס ניגש לסגור את החלון בשנית ובחן את החדר, על השידה הופיע פתק עם כתב יד מסודר למדי.

 החדש" מה?

תחשוב שוב, המקום הזה לא גן עדן
29.8
הקרב מתחיל.

 לואיס קבר את הפתק במגירה וחזר למיטה.

השעה חמש לפנות בוקר.
עוד שלוש שעות ארוחת הבוקר.

אם אתעורר הפעם.

הפרק הקודם		הפרק הבא