האח הגדול

בס"ד

ויתור זכויות לאנדמול ולג'ורג' אורוול על האח הגדול. טוב, נו, גם לג'יי קיי רולינג. הנה, אמרתי את זה.

אל תפסלו את הפאנפיק הזה רק בגלל הרעיון שלו. אתם עוד לא יודעים מי יהיו הדיירים בבית, ואיזה עוד טוויסטים והפתעות יש בהמשך.

קריאה מהנה ביותר!

זה היה אימון קווידיץ' מצוין. ג'יני, רודפת בקבוצת "ההרפיות מהוליהד", ירדה מהמטאטא יחד עם חברותיה לקבוצה. אלא שכשהן פנו לעבר המלתחות, את ג'יני עצר אדם שנראה ממולח וערמומי.

"את ג'יני וויזלי, נכון?" הוא שאל.

ג'יני בחנה אותו. העיניים הכחולות שלו סינוורו אותה ונראה היה כאילו נשפך על הראש שלו בקבוק ג'ל. ג'יני גיחכה כשחשבה זאת, ואז הפה העקום של האיש התעקל ברוגז וזה גרם לג'יני להבחין בכך שיש לו צלקת קטנה משמאל מעל השפה העליונה.

"כן," היא אמרה לו בחיוך, "אפשר לעזור לך?"

"הבת של ארתור ומולי וויזלי? האחות של ביל, צ'ארלי, פרסי, פרד, ג'ורג' ו-"

"-סיימת?" היא קטעה אותו. היא מכירה את האחים שלה מצוין.

"-ורון וויזלי?" הוא התעלם ממנה.

"כן... זה בוחן פתע? אני לא מבינה," היא אמרה.

"את..." הוא היסס, ואז הנמיך את קולו ללחישה, "את אשתו של הארי פוטר?"

"כן! מה יש לך?" היא התעצבנה.

"אני רוצה להציע לך משהו," הוא אמר והוציא כרטיס ביקור מגלימתו.

"שמע, אם אתה רוצה להחתים אותי לקבוצת קווידיץ' אחרת, אני מצטערת לבשר לך שאני מאוד מרוצה ומשלמים לי לא רע, ו-"

"הו, לא," הוא צחק, עדיין מנופף בכרטיס הביקור שלו, "שמי רוברט ספרינג, ואני מלהק מטעם חברת ההפקות שמקימה את ערוץ קסם 12."

"קסם 12?" שאלה ג'יני. זה צלצל לה מוכר משום מה, אולי בגלל ערוץ דומה במדינה אחרת.

"טלוויזיה זה מכשיר מוגלגי מדהים, זה-" הוא החל לומר.

"-אני יודעת מה זה טלוויזיה," קטעה אותו ג'יני בפעם השנייה, "אני הבת של ארתור וויזלי אחרי הכל."

"הממ... כן, הייתי צריך לדעת," הוא אמר, "בכל מקרה, אני וחברת ההפקה שאני עובד בה מקימים כרגע ערוץ טלוויזיה לקוסמים."

 "טלוויזיה לקוסמים?" ג'יני הרימה גבה, "נשמע מגוחך. ואיך אני קשורה לזה?"

"היי, זה גם מה שחשבו בהתחלה על הנביא היומי, ו'מבט לפוטר' היא התוכנית הכי מדוברת בגל"ק בימים אלה, אל תזלזלי בכלי התקשורת המוגלגיים שחודרים לעולמנו!" הוא התרגז.

"טוב, בסדר," ענתה ג'יני, "ועכשיו אתה מוכן לומר לי למה אתה מעכב אותי ונותן לי להזיע כאן אחרי אימון קווידיץ'?"

"הו, אז אנחנו רוצים שאת תשתתפי בתוכנית טלוויזיה שאנחנו רוצים שתהיה בערוץ החדש."

"זה קשור לספורט?" שאלה ג'יני.

"לא, אבל-"

"אז לא, תודה," אמרה ג'יני וניסתה ללכת משם, אלא שרוברט נעמד בדרכה. לרוע מזלו, ג'יני היא רודפת ברמה בינלאומית ככה שהיא טובה בלהתחמק מאנשים.

"אבל אולי בכל זאת תתענייני!" הוא קרא לעברה כשהיא התרחקה ממנו.

ג'יני נעמדה במקומה מבלי להפנות את הגב לרוברט שעמד כמה מטרים מאחוריה. "תוכנית ספורט?"

"לא, אבל-"

"-עיתונאית ספורט?" ג'יני חזרה ללכת עם המטאטא ביד ורוברט ניסה להדביק את קצב הליכתה המהיר.

"לא, זה לא יעניין את הצופי-"

"איזושהי דרך שבה אני מפגינה את כישורי הקווידיץ' שלי או את הידע שלי בקווידיץ'?"

"לא, אבל זה-"

"-אז לא."

"ג'ינברה וויזלי!" הוא צעק. זה הזכיר לג'יני את אמא שלה, והיא נחרדה ונעצרה במקום.

"אוי, אתה לא אמרת את זה עכשיו!" היא הסתובבה באיום והניפה את המטאטא לעברו.

"אני רוצה שתשתתפי באח הגדול!" הוא צעק וגונן על פניו בידיו.

ג'יני הורידה את המטאטא לצידה. "האח הגדול?"

"כן," הוא התנשף בהקלה, "חי זקנו של מרלין, סוף סוף!"

"מה זה האח הגדול?" שאלה ג'יני במהירות.

"זו תוכנית! תוכנית ריאליטי שבה קבוצת אנשים מכל קצוות החברה מסתגרים בבית שמצולם ומתועד עשרים וארבע שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, הם מדברים, יוצרים קשרים, רבים, מחליטים מדי שבוע איך לנהל את התקציב השבועי ואת מי להעמיד להדחה, ובכל שבוע הצופים בוחרים מישהו שאותו הם מדיחים, ומי שנשאר אחרון זוכה במליון אוניות זהב!"

האם זה הקש ששבר את גב הגמל? לג'יני יש חולשה לממון, בתור אחת שגדלה בבית עני.

"מיליון אוניות זהב?" היא שאלה.

"טבין ותקילין, נקיים ממס ומלפרקונים, מיליון אוניות זהב, ג'יני," הוא המשיך להיאנח.

ההרפיות מהוליהד משלמות יותר. "אני לא מעוניינת," היא הסתובבה, ושוב היא הלכה ורוברט ניסה להדביק את הקצב שלה.

"אבל כל הקוסמים במדינה יצפו בזה! האם אין איזשהו מסר לאומה שג'יני וויזלי, הרודפת המפורסמת, אשתו של, אחותו של, חברת צ"ד הנועזת, רוצה להעביר?"

"הו, דווקא יש לי מסר," היא חייכה, "שלום ואל תטריד אותי יותר לפני שאני קוראת למשטרה, רוברט ספרינג."

"אני ניסיתי, בוס! בחיי שניסיתי!" רוברט ספרינג מירר בבכי במשרדו של מנכ"ל הערוץ החדש שעתיד לעלות לאוויר בעוד ימים ספורים, "אבל כולם סרבו לי! לונה לאבגוד סירבה לי, הוראס סלגהורן סירב לי, המאלפויים! שאלתי כל אחד מהם! הם כולם סירבו!"

"ניסית את גיסתו של דראקו מאלפוי?" הציע המנכ"ל.

"מה? מי ירצה לצפות בגיסתו של דראקו מאלפוי?" התבלבל רוברט.

"כל הגדולים והמפורסמים לא ירצו להשתתף כי יש להם מה להפסיד וכי כולם כבר יודעים מה הם רוצים לומר," הסביר המנכ"ל, "אבל אף אחד לא מכיר את גיסתו של מאלפוי. ידעת שהיא בגיל שלו והם אפילו למדו יחד בסלית'רין?"

"באמת?" התפלא רוברט.

המנכ"ל נאנח. "אתה לא טוב בתור תחקירן, בקצב הזה אתה עוד תהיה רק מנחה התוכנית," הוא אמר.

"חשבתי שהמפחיד ההוא ינחה אותה, נו," ניסה רוברט להיזכר בשם שלו, "רד. רד פליטיק."

רד פליטיק היה הבן של פיליוס פליטיק המפורסם, אלא שבניגוד לאביו הזערורי, אימו הייתה חצי-ענק, המ שגרם לכך שגובהו של רד היה ממוצע להחריד.

"אז שניכם תנחו!" המנכ"ל דפק על השולחן, "ותאמין לי שכולם רוצים לדעת מה גיסתו של מאלפוי רוצה לומר ומה המסר שלה לאומה! ותאמין לי, שגם יש לה מה לומר!"

"אז... אז אתה רוצה אנשים בסגנון של גיסתו של מאלפוי?"

"בדיוק!" ענה המנכ"ל, האנשים שהיו שם כל הזמן אבל אף אחד לא טרח להפנות אליהם מבט, אלה שכולם מכירים, אבל לא לעומק. אלה שכולם שאלו את עצמם לפחות פעם אחת בחייהם מה הסיפור של אותם אנשים, ואז שכחו לאחר דקה שהם אפילו היו קיימים. לא אנשים שכולם כבר מכירים מעולה כמו הארי פוטר והתפרצויות הזעם שלו או הלנה רייבנקלו וסיפור חייה הטראגי! אני רוצה אנשים שכל בריטניה הקסומה תשב בגללם ערב ערב מול המסך ולא תתלונן גם כשנצא לפרסומות! הצופים לא יתחברו לגיבורים עילאיים כמו הארי פוטר, הם יתחברו לאנשים פשוטים ומסקרנים כמו גיסתו של דראקו מאלפוי!"

רוברט כל כך התלהב שהוא נעמד ומחא כפיים.

"אל תמחא לי כפיים, לך ותלהק לי את האנשים האלה!" התעצבן המנכ"ל.

"אוי, כמובן, כמובן, אדוני המנכ"ל!" אמר רוברט, "והכי חשוב, לשמור על הכל בסוד! שרשימת המשתתפים לא תודלף!"

"ברגע שתהיה לנו רשימת משתתפים, ספרינג," אמר המנכ"ל בקול ארסי במיוחד.

רוברט נעמד ופנה לצאת מהמשרד. "רק דבר אחד אחרון," הוא אמר, "מי זאת גיסתו של דראקו מאלפוי?"

המנכ"ל חבט על מצחו בייאוש. "אתה באמת משהו מיוחד, אתה יודע?" הוא שאל, "היא אחותה של אשתו. אשתו זאת אסטוריה גרינגראס, אתה בטח יודע. ואתה גם בטח יודע שאתה כל כך הולך להנחות את התוכנית יחד עם רד פליטיק."

"אוף..." מלמל רוברט, "בסדר, אני אלהק כאלה אנשים, ש... שזה יהיה מעניין, אני מבטיח. אנשים מסתוריים, אבל כאלה שכולם מכירים. אנשים ש... טוב, אתה כבר תראה."

"אני צריך את הרשימה עד מחר," אמר המנכ"ל.

"מ-מחר?" החוויר רוברט, "איך?"

"לוח הזמנים לוחץ. הערוץ מתחיל לשדר בעוד שבוע ו'האח הגדול' תפתח את ערב השידורים הראשון! צריך גם לצלם את כל הסרטונים המקדימים עם הדיירים, ולבדוק שהם באמת כשירים להשתתף ושלא תלהק לי סתם אנשים משעממים."

"אל תדאג, הוד מנכ"ליותך, אני אמצא אנשים מתאימים! אתה תראה!" אמר רוברט.

"תזכור שיש לך עד מחר," אמר המנכ"ל.

רוברט הנהן בפחד לפני שיצא מהמשרד. איך הוא ימצא חמישה עשר אנשים עד מחר? ומי הם יהיו?

		הפרק הבא