האח הגדול

בס"ד

כי עוד לא חשבתי על הרעיון הזה כשהייתה הפעילות של האח הגדול בפורום. טוב, יש לי פרק לכתוב.
כל דיירי הבית, מלבד אחד, הם דמויות מקוריות מהספרים. אה, ואני מצטער שאין ממש עלילה בפרק הזה, קצת קשה להכניס עלילה בפרק שבו רק רואים את הדיירים נכנסים לבית.

הקהל מילא את היציעים, השטיח האדום נפרש, הבית כולו צוחצח והמנחים עמדו על הבמה הקטנה לפני הבית, לבושים בחליפות טוקסידו. רד פליטיק נראה מעט משועמם. לעומת זאת, רוברט ספרינג חטף צעקות רמות מהמפיק ששתל את מחשבותיו בראשו של רוברט, כמו שאדון האופל שיכנע את הארי פוטר בזמנו שהוא מענה את סיריוס בלק במחלקת המסתורין. אבל לא אדון האופל, לא הארי פוטר וגם לא סיריוס בלק צפויים להיכנס לבית באותו ערב.

רוברט הרגיש שהחליפה מעט לוחצת עליו. הוא הגניב מבט לעבר רד שנראה די נינוח, כאילו אף מפיק עצבני לא צועק עליו במה שנדמה כחלופה המכושפת לאוזניה אלקטרונית. "ערב טוב, רד," הוא אמר לו בחיוך.

"היי," הגניב רד ביובש. רוברט הבין שלא תהיה ביניהם כימיה, ושבפרמטר ההנחיה התוכנית נכשלה. אולי הליהוק עוד יציל אותה.

"ספרינג! תכין את רד! עוד חמש שניות אנחנו עולים לאוויר!" צעק המפיק.

"רד, אנחנו עומדים להתחיל," לחש לעברו רוברט. התגובה היחידה שבאה מכיוונו של רד הייתה לכוון את שרביטו לגרונו ולמלמל "סונורוס", ורוברט הזדרז לפעול כמותו.

מוזיקה נשמעה והמפיק צרח על רוברט להתחיל, כי כל בריטניה הקסומה צופה בהם כרגע.

"ערב טוב לכם!" אמר רוברט וחש אגלי זיעה מבצבצים במצחו והורסים לו את התסרוקת. הוא הרגיש שזה לא הולך להיגמר טוב בכלל.

"שמי רוברט ספרינג, ונמצא איתי כאן רד פליטיק."

"היי," אמר רד שוב ביובש. לולא שם המשפחה שלו, אף אחד לא היה מנחש שהוא קשור לפרופסור פליטיק באיזושהי צורה.

"כן... אתה מאוד אנרגטי היום, רד," עקץ רוברט, "ברוכים הבאים לבית האח הגדול! שישה עשר דיירים עומדים להיכנס הלילה לבית מאחורינו. הם יסתגרו בו למשך מאה ימים, ללא קשר לעולם החיצון, כאשר הם מצוידים רק במזוודת בגדים, שרביט ומזכרת מהבית. אנחנו מקווים שהם לא מכירים זה את זה, אם כי עולם הקוסמים עלול להיות די קטן אז אי אפשר לדעת, ויחד הם ינסו להסתדר. בכל שבוע, אתם הצופים תבחרו את מי אתם רוצים להדיח מהבית מתוך רשימת ההדחה שתיקבע בכל שבוע על ידי הדיירים."

"רגע," אמר רד באיטיות, "חשבתי שיש חמישה עשר דיירים."

"הו, בהחלט יש חמישה עשר," אמר רוברט בחיוך, "או שזה מה שהדיירים חושבים!"

"מה זאת אומרת?" שאל רד והביט בחשש בבמה תחתיו שהחלה לרעוד באיום, כי רוברט החל לקפץ עליה מרוב לחץ.

"את זה נגלה בהמשך, רד!" רוברט כמעט צעק לו באוזן, "בוא נכניס כבר את הדיירים!"

"טוב," משך רד בכתפיו, "אז לבית האח הגדול יכנסו תשעה דיירים ושבע דיירות, מכל הגילאים. הם חייבים להיות בגירים, כמובן, אז מצפה אכזבה לכל מי שציפה לראות את ג'יימס סיריוס פוטר עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע."

אנחה נשמעה מכמה בנות מתוך הקהל.

"הדיירים לא יהיו אנשים מפורסמים, לצערנו. הם יהיו קוסמים פשוטים, כמוני וכמוכם, שרק נכחו במרבית האירועים המשמעותיים ביותר בתולדותנו, אלא שאף אחד לא הכיר בהם מספיק. הם לא קיבלו את רגעי התהילה שלהם. אז עכשיו זה עומד להשתנות, עם כניסת הדייר הראשון," המשיך רד.

"לפני כניסת כל דייר ודיירת נקרין סרטון שיהווה את תעודת הזהות שלה או שלו, בו הדייר יראה לנו כמה תמונות בולטות מחייו," אמר רוברט במהירות.

"כן, לפני שתתעלף רוברט, רוצה לספר לנו מי הדייר הראשון?" שאל רד בתזמון מושלם, כי רוברט באמת הרגיש את הרצפה מתקרבת אליו בקצב מדאיג.

"אה, כן!" אמר רוברט במהירות, "בואו ותכירו את דדאלוס!"

לוגו התוכנית הוקרן בטלוויזיה, ולאחריו הוקרן סרטון תעודת הזהות של אותו דדאלוס. על מרקעי הצופים בבית ריצדה דמותו של קוסם די נמוך ושמנמן עם גלימה סגולה שישב על ספה ורואיין על ידי האח הגדול.

"דדאלוס, בוא ותסביר לנו מה מיוחד בתמונה הבאה," אמר האח הגדול, ודדאלוס אחז בידו תמונה והראה אותה למצלמה. מכיוון שלא היו אנשים בתמונה, אלא רק כובע צילינדר סגול, התמונה לא זזה.

"זה הכובע שאני חובש," אמר דדאלוס בקול נרגש, "אפשר לומר שזה הסמל המסחרי שלי. בכל פעם שמישהו שומע את השם 'דדאלוס דיגל', הכובע הזה עולה לו בראש."

"למה דווקא כובע צילינדר סגול?" שאל האח הגדול.

"אני אנסח את זה אחרת, ברשותך, האח הגדול," אמר דדאלוס, "מה אתה כבר יודע עליי?"

"אתה דדאלוס דיגל, חבר במסדר עוף החול, ו..." השתתק האח הגדול, "וזהו."

"בדיוק," אמר דדאלוס ונבר בתמונות שנחו על השולחן לפניו. הוא בחר תמונה אחרת להראות למצלמה, בה נראה אלבוס דמבלדור מנופף בחביבות.

"אתה מתראיין לנביא היומי, דדאלוס?" שאל דמבלדור מהתמונה.

"זה האיש שגילה אותי, אפשר לומר," אמר דדאלוס, "הייתי תלמיד גריפינדור די בינוני אבל עם הרבה אידיאלים. הוא ידע שאף אחד לא יזכור את דדאלוס, ולכן הוא הציע לי לחבוש כובע צילינדר."

"כדי שיזכרו אותך?" שאל האח.

"כדי שיזכרו אותי," אישר דדאלוס, "אחרת איש לא היה מתייחס אל הקוסם הבינוני ההוא, כי עם אידיאלים לא הולכים למכולת."

בתמונה הבאה שדדאלוס הציג למצלמה נראה הוא עצמו.

"למה באת לתוכנית?" שאל האח הגדול ומוזיקה דרמטית נשמעה.

"יש כאן מצב שאני רוצה לשנות," אמר דדאלוס והישיר מבט למצלמה, "מלבד העובדה שאני בטוח שמתוך הראיון הקטן הזה הרבה אנשים גילו עליי דברים חדשים, אני רוצה להחזיר לנוער את האידיאליים. היום כל אחד רוצה להיות הילאי אך ורק בשביל התהילה, לא בשביל החשיבות."

"מצחיק לשמוע את זה ממישהו שחובש כובע צילינדר רק כדי שיזהו אותו," עקץ האח הגדול.

"טוב, הכוונה ברורה," אמר דדאלוס.

"ושאלה אחרונה, אתה חושב שתוכל לנצח בתוכנית ולהישאר הדייר האחרון שזוכה במיליון אוניות זהב?" שאל האח הגדול.

דדאלוס חייך. "בכל הכנות, תלוי אם אצליח להעיבר את המסר," הוא אמר, לוגו התוכנית שוב הוקרן ועל המרקע הופיע בחזרה בית האח הגדול.

"גבירותיי ורבותיי, קבלו את הדייר הראשון בבית האח הגדול, קבלו את דדאלוס דיגל!" נשמע קולו של רוברט, מרכבה רתומה לסוסים בלתי נראים נעצרה ליד השטיח האדום וממנה יצא דדאלוס עם הכובע הסגול והגבוה שהחל לעלות במדרגות לעבר בית האח.

"בזמן שדדאלוס עולה, נספר לכם שאיש אינו יודע למעשה במה הוא עובד," נשמע קולו של רד, "לא הצלחנו לברר זאת בתחקיר שערכנו עליו, מלבד העובדה שזה במשרד הקסמים."

"יכול להיות שהוא שושואיסט?" שאל רוברט וכמעט נחנק. גם כשלא רואים אותו, זה לא מנע ממנו להילחץ.

"מה שבטוח הוא שאתה לא," ענה לו רד בזמן שדלתות הבית נפתחו ודדאלוס נכנס פנימה. שני המנחים חזרו לבמה.

"טוב, בזמן שדדאלוס דיגל מתאקלם," החל רד לומר, "האם דיירים כמוהו יהיו הסגנון של דיירי הבית? לא מדובר בדייר צעיר במיוחד, אתה יודע, רוברט."

"טוב, הדיירת הבאה לא צעירה גם היא," אמר רוברט, "לפחות לא בגופה. אבל היא צעירה בנפשה, אין ספק. אני רוצה שתכירו את הדיירת השנייה להערב, תכירו את אוליב."

שוב הוקרן לוגו התוכנית ולאחר מכן תעודת הזהות של אוליב, הדיירת השנייה. אישה כבת חמישים ישבה על כורסת המרואיינים, מולה שולחן עם כמה תמונות.

"בת כמה אני נראית לך?" שאלה אוליב.

"אאההה... שלושים?" שיקר האח הגדול.

אוליב גיחכה. "אני בת יותר משבעים. לא רואים עליי, זה כי אני מתמחה בקסמי קוסמטיקה," היא אמרה, "אני בעלת הרשת המפורסמת 'אוליב הורנבי – קוסמ־טיקה'."

"שם... מקורי," מלמל האח הגדול.

"אני יודעת, חשבתי על זה בעצמי," היא גיחכה, "יופי הוא דבר מאוד חשוב. הנה, תראה איזו כלה יפה הייתי," היא נברה בתמונות והציגה למצלמה תמונה שלה ביום חתונתה רוקדת עם בעלה.

"אני כל כך זוהרת," היא קרנה, "והנה תמונה של האישה שהרסה את חיי."

בתמונה הבאה נראתה ילדה כבת שתים עשרה. הסנטר שלה היה מחוצ'קן ועל אפה נח זוג משקפים שבורים.

"רגע, זאת לא...?" שאל האח הגדול.

"הו, כן," המשיכה אוליב, "והנה הרגע בו הרסה את יום כלולותיי." התמונה הבאה הציגה את אותה ילדה, רק שהפעם היא רוח רפאים והיא רודפת אחרי אוליב הצעירה בשמלת הכלולות שלה.

"את זאת שהתעללה במירטל המייללת?" שאל האח הגדול.

"התעללה זו מילה גדולה," הצטנעה אוליב, "היא פשוט לא עמדה באידיאל היופי. רק בגללה ובגלל הסנטר המחוצ'קן שלה החלטתי להתמחות בעסקי היופי והקוסמטיקה. אז היא החליטה, ברוב חוצפתה, לרדוף אותי ביום חתונתי! חשבתי שנפטרתי ממנה כשהבסיליסק הרג אותה! כבר עברתי את התקופה של הוגוורטס, והיא בהחלט הייתה הפתעה לא נעימה בכלל!"

"אז אני מניח שאין צורך לשאול למה באת לתוכנית," אמר האח הגדול.

"מובן שיש צורך," אמרה אוליב, "אני רוצה להראות שאני לא הכלבה שכולם חושבים שאני. חיים תחת פחד תמידי ממירטל המייללת הם לא פיקניק, אתה יודע."

"את חושבת שזה יעזור לך לזכות?" שאל האח הגדול.

אוליב הורנבי הרימה גבות. "אם הקהל הוא רגיש, ברור שהוא יצביע לי," היא אמרה, "יש עוד צד לסיפור של מירטל, ואני כאן כדי להשמיע אותו."

שוב הוקרן לוגו התוכנית, והמצלמה חזרה לבית האח. מרכבה רתומה לת'סטראלים נעצרה מול המדרגות ואוליב הורנבי יצאה מתוכה, צועדת לבית האח ומחלקת חיוכים.

"טוב, בזמן שאוליב נפרדת מהעולם החיצון, נספר את פרטי המקרה למי שלא מעורה בפרטים," נשמע קולו של רד, "כשאוליב ומירטל היו תלמידות בהוגוורטס, אוליב הציקה למירטל בגלל המשקפיים שלה. מירטל מיררה בבכי בתא שירותים הסמוך לכניסה לחדר הסודות, הבסיליסק יצא משם והרג אותה במבט. מאז מירטל החליטה שאוליב אחראית למותה ורדפה אותה. היה לה חשוב לרדוף אותה בכל תקופת לימודיה של אוליב בהוגוורטס, ומירטל רדפה אותה גם לאחר הוגוורטס. עד ליום כלולותיה של אוליב היא רדפה אותה, ואוליב הוציאה צו ממשרד הקסמים נגד מירטל שריתק אותה להוגוורטס, אם כי בפועל היא נצמדת לשירותי הבנות ולאמבטיית המדריכים."

"אמבטיית המדריכים? איך אתה יודע?" התחלחל רוברט.

"הוטרדתי ממנה לא אחת בעודי מתרחץ," הודה רד.

"היית מדריך, אה?" מלמל רוברט והשתעל משהו שנשמע כמו "פרוטקציות".

בינתיים, אוליב נכנסה לבית האח הגדול, שם היא פגשה את דדאלוס דיגל.

"שלום," הוא בירך אותה, "אני דדאלוס דיגל!"

"כן... אני יודעת," היא אמרה ובחנה בזהירות את הכובע שלו. הם לחצו ידיים.

"אני אוליב הורנבי," היא הציגה את עצמה.

"מאיפה השם הזה מוכר לי?" ניסה דדאלוס דיגל להיזכר, ובעודם מפטפטים המצלמה חזרה לרד ורוברט שעמדו על הבמה.

"טוב, נראה שזו תחילתה של ידידות מופלאה," אמר רוברט.

"אל תבזבז זמן ובוא נעבור לדייר השלישי," האיץ בו רד, "אתה ליהקת אותם אחרי הכל."

"אה, כן, הדייר השלישי," אמר רוברט במהירות, "והפעם מישהו צעיר."

"מפורסם?" שאל רד.

"אולי הכי מפורסם ברשימה," הודה רוברט, "תכירו את דין."

רק למשמע השם הזה החלה קבוצת בנות נכבדת לצרוח בהתלהבות, וגם כמה בנים, בזמן שעל מרקעי הצופים כבר הוקרנה תעודת הזהות של הדייר השלישי.

דין התיישב בקלילות על ספת המרואיינים.

"דין תומאס, מה לך ולאח הגדול?" שאל אותו האח הגדול.

דין החניק צחקוק. "אני רוצה שכל קוסם בבריטניה ידע מה זה כדורגל," הוא ענה.

"באמת?" התפלא האח הגדול.

בשלב הזה דין כבר לא הצליח להחניק את הצחוק. "נראה לך?" הוא קרא והתפתל מצחוק. לאחר שנרגע, הוא הציג את התמונה הראשונה למצלמה. בתמונה נראו כמה שחקני כדורגל, אלא שהם לא זזו כי זו הייתה תמונה מוגלגית.

"מה זה?" שאל האח הגדול.

"אלה שחקני כדורגל, כחמישים אחוזים מהאנשים שצופים בנו עכשיו יודעים את זה," אמר דין, "אבל הם לא מדברים על זה יותר מדי."

"מה זאת אומרת?" שאל האח הגדול, "למה שלא ידברו? וולדמורט איננו, אין אפליה נגד בני מוגלגים."

"לכאורה אין," ענה דין, "אנחנו שווים בעיניי החוק, אבל עדיין, אתה היית מכיר לבן שלך אישה בת מוגלגים?"

"כלומר, אתה מודה שאתה הולך להיות החתיך של הבית," אמר האח הגדול, "או לפחות לחפש זוגיות."

"אני רק רוצה לשנות את היחס לבני המוגלגים," אמר דין, "שלא יתביישו בכך שהם מזהים תמונת כדורגל מוגלגית כשהם רואים אותה. שקוסמים יכיור יותר את עולם המוגלגים, לרבות חפצי מוגלגים שונים ומשונים, ממגהץ אדים ועד ברווז גומי."

"ברווז גומי?" שאל האח הגדול, "לא משנה, אבל אתה רואה פוטנציאל לזוגיות בבית האח הגדול?"

"תלוי את מי תכניסו לי," דין חייך.

"אם נכניס לך סלית'רינית?" שאל האח הגדול.

דין המשיך לחייך. "תלוי איך היא תהיה," הוא ענה.

"ולסיום, אתה חושב שתנצח?" שאל האח הגדול.

דין המשיך לחייך. "אתה חושב שלא?" הוא שאל.

שוב הוקרן לוגו התוכנית ודין יצא מכרכרה ללא סוסים אל השטיח האדום. הוא החל לצעוד אל הבית לקול צווחות הקהל בזמן שקולותיהם של רד ורוברט נשמעו.

"טוב, באמת יש צורך להציג אותו?" שאל רוברט, "בן מוגלגים, גריפינדור, צבא דמבלדור, נלחם בקרב על הוגוורטס ורווק."

"הוא אמר שהוא לא יפסול זוגיות עם סלית'רינית, האם ליהקת סלית'רינית?" שאל רד כשהקהל צווח צווחות אכזבה למראה דין מתנתק מהעולם החיצון ונכנס לבית האח, שם פגש את שני הדיירים האחרים.

"שלום," הוא הציג את עצמו לפניהם, "אני-"

"-דין תומאס," אמרו דדאלוס ואוליב בו זמנית, "אתה רואה, דד? זה אידיאל היופי!" הסבירה אוליב לדדאלוס והצביעה על דין.

המצלמה חזרה לרוברט ורד ששבו לבמה. "דד?" שאל רוברט, "ככה היא קוראת לדדאלוס?"

"אנחנו נחזור לשיחה הזאת בהמשך," אמר רד, "אבל הקהל משתגע כדי לדעת אם באמת הבאת סלית'רינית לבית האח, ולמה התכוונת כשאמרת שהדיירים יחשבו שיש חמישה עשר מהם ובפועל יהיו שישה עשר?"

"זה קשור למשימה הסודית," אמר רוברט, שכבר הרגיש נינוח יותר, "אבל לפני שנסביר מה היא ומי יהיה מעורב בה, זה הזמן להכניס את הדיירת הרביעית. תכירו את דפני."

דפני התיישבה על כורסת המרואיינים. השיער השחור והמתולתל שלה קצת הסתיר את פניה.

"אני פחות מוכרת," היא חייכה, "אבל בסדר, זו הסטטיסטיקה."

"מה זאת אומרת?" שאל האח הגדול.

"בממוצע, יש בכל שכבת גיל בהוגוורטס, עשרה תלמידים לכל בית - חמישה בנים וחמש בנות. אני הייתי עם בנות מפורסמות כמו פנסי פרקינסון ומיליסנט בלסטרוד, ואני בכלל לא נגעתי באומנויות האופל או אוכלי המוות, אין לי סיבה להתפרסם."

"אז מה מביא אותך הנה, דפני?" שאל האח הגדול.

"בדיוק זה," היא אמרה, "להראות שלא כל הסלית'רינים אוכלי מוות, כמו שכל כך אוהבים להציג בתקשורת העוינת," היא אמרה.

"עוינת?" שאל האח הגדול.

בתגובה, דפני לקחה תמונה מהשולחן והציגה אותה למצלמה. בתמונה נראה סמל סלית'רין עם הנחש הירוק-כסוף.

"אני בטוחה שרוב הצופים מתחלחלים עכשיו," אמרה דפני, "אולי חלק מההורים שולחים את ילדיהם לחדר כדי שלא יחשפו לסמל סלית'רין. אותם הורים דנים את הילדיםם שלהם לחיים קשים, כי אם הילדים האלה יתמיינו לסלית'רין? שאפתנות לא הופכת אותך לאדם רע, אתה יודע."

"את חושבת שאת אדם טוב?" שאל אותה האח הגדול.

"אני לא הפלפאפית, אני סלית'רינית אחרי הכל," אמרה דפני, "יש לי שאיפות, אין ספק. הן מגדירות את מי שאני."

"ומה השאיפה המרכזית שלך, חוץ מלהראות שלא כל הסלית'רינים אוכלי מוות?" שאל האח הגדול.

"זה כל מה שאני רוצה להביא לתוכנית," ענתה דפני, "בטח תכניסו אותי על תקן המרדנית, וחוץ מזה בטח תכניסו איזה בן-מוגלגים חתיך שאני אתאהב בו, מילפית מוחצנת וקוסם זקן וחמוד."

"איך הקשר שלך עם שאר הסלית'רינים?" שאל האח הגדול.

"לא רע," ענתה דפני והראתה תמונה נוספת, בה נראה דראקו מאלפוי מתחתן עם אסטוריה גרינגראס.

"אני הכרתי ביניהם," אמרה דפני, "למדתי עם דראקו בהוגוורטס, ואסטוריה היא אחותי הקטנה."

"ומה איתך? יש זוגיות בחיים שלך?" שאל האח הגדול.

"לא, אבל אני בטוחה שאמצא מישהו אחרי שאזכה בתוכנית," ענתה דפני גרינגראס.

"את חושבת שתזכי?" שאל האח.

דפני חייכה. "זה בהחלט תרחיש אפשרי."

המצלמה חזרה לכניסה לבית, ודפני נראתה יוצאת ממרכבה רתומה ללא סוסים. היא החלה לצעוד לעבר הבית כשקולותיהם של רד ורוברט מלווים אותה.

"טוב, בן מוגלגים חתיך יש, סלית'רינית חתיכה גם יש, אפשר לוחמר שמצאנו את סיפור האהבה של העונה?" שאל רוברט.

"אתה ממהר, הם עוד לא נפגשו," אמר רד, "בינתיים נספר לכם שדפני גרינגראס היא היחידה מאותו שנתון בסלית'רין שלא הידרדרה לאומנויות האופל ולאוכלי המוות. היא טהורת דם, אחרת לא הייתה מגיעה לשם, והיא זו שהכירה בין דראקו מאלפוי לאשתו. היא גיסתו של מאלפוי, למעשה, ויש לה אג'נדה מאוד מעניינת להעביר."

"כמו שאמרו לי בעבר, כולם רוצים לדעת מה יש לגיסתו של דראקו מאלפוי לומר," צוטט רוברט את המנכ"ל במידה מסוימת.

דפני נכנסה לבית כששלושת הדיירים שכבר נכנסו השיקו כוסות בירצפת.

"שלום, אני דפני גרינגראס," היא הציגה את עצמה.

הראשון להבחין בה היה דין. "היי, היית בשכבה שלי בהוגוורטס!" הוא אמר.

ובזמן שהם מדברים, המצלמה חזרה לרוברט ורד ששבו לבמה.

"היי, אני רוצה לראות אם הליהוק שלי עובד!" מחה רוברט.

"אחר כך, אנחנו נראה שוב את כל השיחות האלה בהמשך לאחר שעברו עריכה קפדנית," אמר רד, "ועכשיו אני רוצה את המשימה הסודית שלי."

"טוב," ספק רוברט כפיים, "הדייר הבא הוא דייר מאוד מיוחד. הוא זה שקשור למשימה הסודית, למעשה. היא תהיה כולה סביבו. בנוסף, אם קודם לכן כשהזכרתי את שמו הפרטי של הדייר או הדיירת שנכנסו לקח לכם מעט זמן להבין במי מדובר, הפעם מדובר בסלב אמיתי. אלא שבניגוד לדין תומאס, עליו אנחנו יודעים דבר או שניים, על הסלב הזה אנחנו לא יודעים כמעט כלום."

"זה דייר או דיירת? ובן כמה הוא?" שאל רד.

"זה דייר והוא זקן, מאוד זקן," אמר רוברט בעינים נוצצות, "אז אם עוד לא הספקתם להכיר, אתם מוזמנים לומר שלום לדייר המת הראשון בתולדות האח הגדול. תכירו את פיבס."

פיבס ריחף סחור סחור סביב ספת המרואיינים.

"הו הו הו! האח הגדולללל!!!!" הוא קרא בהוללות.

"פיבס, בוא נסגור את זה אחת ולתמיד," אמר האח הגדול, "למה אתה עושה את הדברים האלה? מה שם המשפחה שלך? איך מתת?"

"הו, כל כך הרבה שאלות, ואח גדול אחד! הו הו הו הו!" פיבס המשיך להשתולל.

"אתה לא חושב שזו הזדמנות לצופים בבית להכיר את פיבס האמיתי?" שאל האח הגדול, "מעבר לכל מסכת השטויות? אולי אתה מנסה להעיבר לנו מסר?"

פיבס נעצר מול המצלמה. "הדבר היחיד שאתם צריכים לדעת הוא שאנרכיה היא שם המשחק!" הוא אמר, "למי אכפת משם משפחה? אני עצמי שכחתי אותו במהלך יותר מאלף השנים שחלפו מאז מותי!"

"אלף שנים? וואו! אתה בטח רוח הרפאים הוותיקה ביותר בהוגוורטס!" התפלא האח הגדול.

"הו, כמובן," אמר פיבס, "ואתה רצית תמונות! אז פיבס הביא לך תמונות!"

"תמונות של מה?" שאל האח הגדול, "של מי?"

"של הרוצחים שלי, האנשים שהביאו למותי במישירן!" אמר פיבס בחיוך והראה למצלמה ארבע תמונות, אחת לכל אחד ממייסדי הוגוורטס.

"ה-האנשים האלה הרגו אותך?" שאל האח הגדול.

פיבס קרע את התמונות לגזרים והשליך אותן באוויר. "אתה לא חושב שאני אגלה לך עכשיו את כל הפרטים הפיקנטיים, כן? אני רוצה להיות באח הגדול! אני רוצה לנצח! אני גם אנצח! אם אגלה הכל עכשיו, כולם ישכחו מפיבסי החמוד, ואז מה הרווחתי כאן בדיוק? אה?"

"אתה חושב שתנצח?" שאל האח הגדול.

"אם לא, ארדוף אותך לנצח!" פיבס צחק.

תעודת הזהות נגמרה, ופיבס ריחף מבעד לדלת הכרכרה הסגורה שמובילה אותו לשטיח האדום. הוא ריחף לעבר דלת הבית לקול צווחות הקהל, אלא שהפעם היו אלה צווחות איימים.

"נו, נראה שוהלך להיות בהוגוורטס שקט בתקופה הקרובה," אמר רוברט.

"אני מוכרח להודות, רוברט, זה היה ליהוק... לא צפוי," אמר רד בקול נמוך ושקול. הם לא הספיקו לומר הרבה כי פיבס כבר ריחף דרך דלתות הבית והשליך בקבוק בירצפת על הרצפה. ההתנפצות הבהילה את ארבעת הדיירים שכבר היו בפנים ואוליב הורנבי המבוהלת קפצה היישר לתוך ידיו המושטות של דדאלוס דיגל.

"הו, אוליב ודדי לנצח, שתי נשיקות על המצח!" זימר פיבס. רוברט חשב שאולי זה לא היה רעיון טוב ללהק את פיבס, אבל זה כבר מאוחר מדי. אם פיבס יחזור להוגוורטס, פילץ' השרת ישסה ברוברט את גברת נוריס.

"טוב, אמרת שהמשימה הסודית קשורה בפיבס," אמר רד לרוברט כשהמצלמה חזרה אליהם, "הוא בתוך הבית. מה המשימה?"

"אתה הולך לגלות ביחד עם חמשת הדיירים הראשונים," אמר רוברט והמצלמה חזרה לתוך בית האח הגדול.

"דיירי הבית, גשו בבקשה לחדר האח הגדול," נשמע קולו של האח הגדול. לאחר כמה רגעים של חוסר התמצאות והבהלות חוזרות ונשנות מפיבס, חמשת הדיירים מצאו את דרכם לחדר האח. שם חיכתה להם כורסה דומה לכורסת המרואיינים מתעודות הזהות. אוליב ודדאלוס הצטופפו שניהם על הכורסא, דין ודפני ישבו לפניהם על הרצפהה, ופפיבס ריחף לצידם.

"ערב טוב גדדאלוס, אוליב, דין, דפני ופיבס," אמר האח הגדול, "ברוכים הבאים לבית האח."

"ברוך הנמצא, האח הגדול," ענה דדאלוס דיגל בחיוך.

"תודה, דדאלוס," אמר האח, "אתם חמשת הדיירים הראשונים בבית, אך לא מדובר בסתם חמישה דיירים. חמשתכם תיקחו חלק במשימה הסודית הראשונה של העונה."

"אווו, סודות! פיבס טוב בלשמור על סודות!" פיבס אמר, "כמעט כמו זנב תולע!"

"אם תצליחו במשימה הסודית שלכם, שאסור לאף אחד משאר הדיירים שייכנסו הערב לדעת עליה, אתם תזכו בחסינות מההדחה הקרובה. אחרת, אם פרטי המשימה הסודית ייחשפו לשאר הדיירים שטרם נכנסו, חמשתכם בלבד תועמדו להדחה הראשונה של העונה, ואחד מכם יעזוב את הבית כבר בשבוע הקרוב."

"אפשר לשאול מה המשימה, האח הגדול?" שאל דין.

"שימו לב, בסך הכל יהיו בבית האח הגדול שישה עשר דיירים," הסביר האח הגדול, "אלא שמלבד חמשתכם, שאר דיירי הבית יחשבו שיש רק חמישה עשר. אחד מכם ייעלם, ושאר הדיירים לא ידעו על קיומו כלל."

"מי יעלם?" שאלה אוליב.

"מן הסתם הדייר היחיד בעל היכולת להיעלם," ענה האח הגדול, "והוא רוח הרפאים, פיבס. פיבס, באפשרותך להפוך את עצמך לבלתי נראה. עליך להישאר כזה עד תום המשימה הסודית. אם אחד הדיירים שיכנסו בהמשך הערב יגלה שפיבס נמצא בבית, או שיש דייר נוסף, או שמישהו מכם מסתיר משימה סודית, המשימה תיכשל. אחרת, תצליחו במשימה ותזכו לחסינות."

"האח הגדול, מותר לי להמשיך להשתולל ולעשות תעלולים?" שאל פיבס.

"כל המרבה הרי זה משובח, אבל אתה חייב להיות בלתי נראה," אמר האח הגדול, "ואני ממליץ לך להיות כזה כבר מעכשיו."

ובזמן שפיבס נהיה בלתי נראה, המצלמה חזרה לרוברט ורד.

"טוב, אז משימה סודית יש," אמר רד בזמן שהדיירים חזרו לסלון יחד עם פיבס הבלתי נראה, "ועכשיו צריך להכניס את אחד עשר הדיירים הנותרים."

"אנחנו נעשה את זה מיד לאחר הפרסומות," אמר רוברט בחיוך.

מיד לאחר הפרסומות אני אפרסם את הפרק הבא. אל תדאגו, הפסקת הפרסומות הזו תימשך רק כמה ימים, ואז נגלה מי עוד נכנס לבית בפרק הבא.
אה, ועוד משהו. את רשימת המועמדים להדחה הדיירים קובעים (כלומר, אני קובע), אבל את מי שיודח מתוך הרשימה תקבעו אתם, הקוראים של הפאנפיק! פרטים נוספים בהמשך, כשההדחה תתקרב. ועד אז, נא להתנהג בהתאם!

הפרק הקודם		הפרק הבא