שני ימי ההפלגה עברו בשקט יחסית. באחד מהימים שאלתי את אנבת׳ ״למה אנחנו הפלגנו למחנה יופיטר במקום למחנה החצויים?״. ״רצינו שתפגשי את ריינה, בת מארס״ ענתה אנבת׳ ״זאת שפרנק והייזל אימצו, היא משרתת בלגיון השניים עשר.״ ״אבל מה עם שאר החצויים?״ שאלתי. ״לוק, שליאו וקליפסו אימצו גם נמצא שם כרגע, הוא בחופשה ברומא החדשה״ אמרה אנבת׳. ״ומה עם פייפר ג׳ייסון?״ שאלתי ״והבן שלהם, ג׳ייס?״. ״הם מבקרים את אבא של פייפר בהוליווד״ ענתה אנבת׳. ״אבל…״ חיפשתי את המילים הנכונות ״מה עם הנבואה?״. ״זואי,״ אמרה אנבת׳ בקול אימהי ״אני לא רוצה שתדאג מכל הדברים האלה עכשיו.״ ״אז ממה אני כן אמורה לדאוג?״ שאלתי ״מטרמינוס?״. אנבת׳ צחקה ״כן, מטרמינוס את כן צריכה לדאוג.״ לפתע נשמע קול צורם מהסיפון למעלה ״תישארי כאן״ אמרה אנבת׳ ורצה למעלה. ״אין סיכוי״ אמרתי ורצתי אחריה.
|