בת של...?

     היי, סליחה על בעיות הניקוד שיש בפרק, בעיה במערכת... לא יהיה בפרק הבא, פשוט הייתי חייבת להעלות משהו! קריאה מהנה (אגב, אם מישהו לא הבין או לא יודע, השם של לילה הוא לא כמו לי-לה, הוא בלי 

(חיריק מתחת. זה לילה, הפירוש של night.

כעבור כמה שעות בהן תום אימן אותה ולימד אותה שיטות לחימה חדשות (בהן כמובן, הצטיינה), היא נפרדה ממנו לשלום וחזרה לביתן אתנה.

וויליאם כבר חיכה לה שם, והחווה בידו שתשב למולו על אחד מהכיסאות. "לילה" וויליאם פתח ברשמיות. "כבני אתנה, מוטל עלינו תפקיד גדול. אנחנו צריכים לדאוג לתפקודו של המחנה,

להמצאות, לתכנוני קרב, למסדרים, להכל. היות שאנו כנראה האחראים והחכמים שבחצויים, זו החובה אשר מוטלת עלינו. בנוסף, אמא מצפה מכל אחד מילדיה להיות חשוב, להיות ממציא.

לבנות אבן דרך לדורות הבאים, לעשות משהו חשוב שיותיר אחרינו סימן. ולכן, לכל אחד מילדי אתנה יש תחום אותו הוא חוקר באדיקות על מנת להגיע לממצאים חדשים בתחום החקר שלו.

לדוגמא, כמו שקרין סיפרה לך אתמול, היא עוסקת בתחום כוחות פוטנציאליים לחצויים. אני עוסק בשימור קוסמי שיכול להחזיק ערים, מבנים, כל דבר מוחשי לזמן רב.

לרשותנו עומדים כל כלי החקר על מנת שנצבע את המחקר שלו, ובני הפייסטוס עוזרים לנו בהנגשת הדברים שאנחנו צריכים. וכעת, הגיע תורך. את יכולה לבחור לך תחום מחקר, איזה שתרצי,

ולחקור אותו כאוות נפשך. תרשימים, סרטוטים, כלי מדידה, הכל נמצא פה. הספרים והמידע הכי עתיק, עוד מלפני אלפי שנים, נמצא ברשותנו. קחי לך כמה ימים, חשבי על כל דבר שמעניין אותך, כל שעולה ברוחך,

אמרי לי. נציין זאת בפני הביתן כולו ותוכלי להתחיל בחקר. כמובן, תוכלי לפנות אליי או לכל אחד מהאחים שלנו לעזרה. אנו נעזרים זה בזה. אך חשוב, את צריכה להגיע לתוצאות מסויימות, להתקדמות,

לפני ה-23 לאוגוסט" הסביר וויליאם. לילה הוקסמה. "אבל למה? מה יש ב-23 באוגוסט?" שאלה..

"בדיוק לפני ארבע שנים, החליטו האלים שביום זה, ה-23 לאוגוסט, יומיים לפני שהחניכים עוזבים את המחנה, הם יגיעו לכאן על מנת לבדוק את ילדיהם. תמיד נערכות שלל פעילויות לכבודם. העלאת מנחות,

ארוחה משותפת, כל אל הולך עם ילדיו לביתן שלו ויש להם בערך שעתיים לעשות ככל העולה על רוחם, ולאחר מכן יש טורניר לחימה בין כל החניכים, כשהשופטים הם השבעה מהנבואה ומדריכי ביתנים.

הטורניר פועל כך שכל פעם שנלחמים בדו קרב שני ילדים, כל אחד מביתן אחר, המדרי או אחד מהשבעה שהם אחים למחצה, עולים לשפוט ומכריעים את המנצח. הטורניר נמשך כמה שעות כך שלבסוף יש מנצח אחד ויחיד בטורניר.

לאחר מכן יש סבב תודות, ברכות, פרידה והאלים חוזרים לאולימפוס והחצויים חוזרים לסדר היום והארגון שלהם. מן הסתם את מבינה כמה זה חשוב פה לחצויים. הם מתכוננים לזה הרבה,

עושים הכל על מנת להרשים את הוריהם, לתת להם הזדמנות לגאווה. בכל זאת, אנחנו לא ילדים רגילים" אמר וויליאם בחיוך. לילה לא ידעה אם לשמוח או לחשוש. ה-23 באוגוסט? יש מצב שעד אז לא תהיה בכלל בחיים.

ואם תשרוד? היא תהיה חייבת להרשים את אמה! בנוסף להתכוננות שלה ליציאה אל טרטרוס היא צריכה גם למצוא עכשיו נושא מחקר מעניין.

"ליד דלת הביתן יש רשימה של מה כל אחד חוקר ליד השם שלו. קחי לך כמה ימים וכשתגיעי להחלטה רשמי את תחום המחקר שלך ליד שמך. את יכולה ללכת, אני תמיד כאן לעזרתך" אמר לה וויליאם בחיוך.

לילה קמה מכיסאה. "תודה וויליאם" אמרה לו, חיבקה אותו ויצאה החוצה.

?היא התאמנה שעות בחרב, הייתה בסדנאות, עשתה דו-קרבים כדי להשתפר כנגד חצויים אחרים. היא הייתה לחוצה. מתי רייצ'ל, האורקל, תכריז על הנבואה

.ארוחת הערב והתיאטרון עבר כרגיל, וכשחזרה לביתן ונכנסה למיטה כדי לישון, שוב לא היה לה חלום רגיל

?היא עמדה באמצע חלל לבן וריק. היא ראתה אישה מכוסה גלימות עם שיער שחור גולש ועיני דבש. "קרבי, לילה. אין בי סכנה עבורך" אמרה הדמות בחיוך ובקול רך. מאיפה היא נראתה לה מוכרת

.לילה נזכרה. זו בוודאי הקטה, היא דומה מאוד לילדיה! "הגבירה הקטה" לילה כרעה ברך. "קומי, כי יש משהו שאת צריכה לדעת" אמרה האלה ולילה נעמדה על רגליה

כמה ימים לאחר שנולדת" התחילה הקטה לספר לה. "אמך הגיעה אליי על מנת לגבות חוב ישן. היא ייעצה לי פעם בעניין חשוב, וכעת באה בכדי שאחזיר לה טובה. היא ביקשה שאברך אותך, שאברך אותך

ביכולות הקסומות של ילדיי. נעתרתי לבקשתה, ואת בורכת. יש לך יכולות קסם כשם שיש לילדיי. אמך סיפרה לי כי דווקא אותך בירכתי משום שאת זו שעתידה לצאת לטרטרוס,

תזדקקי לכל עזרה אפשרית. את חייבת ללמוד להשתמש בברכתי, אז האזיני לי. לכי מחר לילדיי, אמרי להם שבורכת על ידי ושאמרתי לך למסור להם שילמדו אותך כשפי ערפול והתגוננות.

הם יאותו לכך. מחר בערב אכיר בך כמי שבירכתי אותה, והאורקל תישא את הנבואה. עלייך לבחור שני חברי צוות שיתלוו אלייך לטרטרוס. ישנה עוד מישהי שבורכה על ידי. היא אחת מהשבעה, שמה הייזל לבסק.

פני אליה, אני בטוחה שתלמד אותך" אמרה לה הקטה. לילה הביטה בה בתדהמה. זה רק ממחיש כמה הסכנה גדולה. "כן, הגבירה, תודה לך" הודתה לה לילה

.הקטה הנהנה, והחלום נגמר

,לילה קמה ושפשפה את עיניה. היא התלבשה בזריזות, יודעת שעליה לגשת לילדי הקטה כמה שיותר מהר. האחים שלה לא ידעו שהיא עומדת לצאת לטרטרוס, לא ידעו שהיא מבורכת הקטה

.ולכן לא הבינו למה היא כל כך לחוצה ללכת כבר מהארוחה אחרי המנחה. "אני חייבת לבדוק אופציות מחקר חדשות!" תירצה במהירות. הבעתו של וויליאם הפכה למרוצה והוא אישר לה ללכת

כשהלכה למלבן האלים הזוטרים, היא ראתה קבוצה של חמישה ילדים יושבים על הדשא עם ספרים, ומולם עומדת נערה יפיפייה עם שיער שחור גולש ועיניים סגולות מיוחדות שהראו בווודאות שהיא בתה של הקטה

(היא החזיקה בידה גיר והצביעה על לוח הגיר שעליו נרשמו המילים: "דיפינסוס פרופוניט אובטסטארטוקה" בלטינית (פירוש- כשפי מגננה)

לילה אזרה ביטחון וניגשה ישר לנערה המלמדת. "כן?" שאלה הנערה. "שלום, אני לילה, בת אתנה" הציגה את עצמה לילה. "אני מג'יאה" ענתה לה הנערה. כמובן, חשבה לעצמה לילה. (פירוש- מג'יאה זה קסם בלטינית

.אמא שלכם שלחה אותי. היא אמרה לי שבורכתי על ידה ושאגיע לכאן כדי שתלמדו אותי" הסבירה לילה. מג'יאה הנהנה בהפתעה והורתה לה לשבת.

"טוב, היום אנחנו נלמד כשפי מגננה" פתחה מג'יאה והחלה להסביר. "ניחנו ביכולת לראות את הערפול לחלקיו. תורו על הערפול להתכווץ, שחלקיקיו ייצמדו אלו לאלו, תזיזו את הערפול כאוות נפשכם על מנת"

.ליצור לכם מגן או דבר מה שיגן עליכם" הסבירה מג'יאה. לילה הביטה בספר של אחת מבנות הקטה האחרות. היא ראתה איור של ידיים מושטות קדימה וסביבן מגן זהוב.

"יש לחשוב ולהתרכז, לדמיין את זה קורה, להפוך זאת למציאות", כך נכתב בלטינית. בני הקטה הם היחידים שהלטינית באה להם בקלות יותר מהיוונית העתיקה, הרי מקור כל הקסם זה הלטינית

טוב, כנראה שגם ללילה מעכשיו זה יבוא בקלות יחסית. לילה הושיטה את ידיה מלפניה והתרכזה באוויר שמולה. היא צמצמה מעט את עיניה. היא דמיינה נקודות זהובות קטנות, מתחברות למגן, מתחברות לעיגול גדול

.שהודף כל סכנה. לאט לאט, היא החלה לראות את המגן שלה נוצר

"כעבור דקות אחדות היה מולה מגן זהוב, שזז לאן שזזו ידיה. היא הביטה סביבה. כל ילדי הקטה היו בעלי מגנים. חלקם סגלגלים, חלקם כסופים. "יפה, יפה" אמרה מג'יאה במחיאת כף. "וכעת, לכשף הבא

כעבור שעות אחדות ואף מהנות עבור לילה, היא כבר ידעה ליצור מגן, בועת ערפול שיכולה לכלוא בתוכה דברים, גדולים וקטנים. היא למדה ליצור אשליה של בור שנפער באדמה. עבורה זה לא היה מוחשי

אבל עבור כל מי שידרוך שם, הוא ייפול, או ימעד, כי עבורו זה יהיה מוחשי. היא למדה לגרום לערפול להזיז דברים כאוות נפשה. זה היה נהדר.

היא חזרה לביתן שלה. שון קרא ספר וקורין עבדה על תחום המחקר שלה, כוחות פוטנציאליים אצל חצויים. היא הרגישה שפיזית, היא התאמנה היום די והותר, והיו עוד כשעתיים עד לארוחת הערב. מה תעשה? מה תוכל לעשות?...

היא סקרה את הביתן, ועיניה נתקלו בספרייה מלאת המגילות העתיקות. כמובן! היא תוכל לקרוא! היא ניגשה לספרייה ורפרפה באצבעותיה על המגילות והספרים העשויים עור. אצבעותיה נעצרו על מגילה שנשאה את הכתובת: "קללות האלים" ביוונית עתיקה

היא שלפה אותה ממקומה ופרשה אותה על שולחן העבודה שלה בשקט. היא ראתה איור של אמה, אתנה, מצביעה באצבעה המורה לעבר טירסיאס. לילה מיד נזכרה בסיפור, וקראה את הכיתוב הקצר ביוונית העתיקה למעלה

אתנה קיללה את טירסיאס בעוורון על שראה אותה רוחצת בנהר. היא כיוונה אליו את קללת העוורון, ממנה לא נרפא לעולם". לילה התבוננה באמה אשר הצביעה על טירסיאס בעת שקיללה אותו. ופתאום עלתה בראשה מחשבה משונה. הרי, כבר סיפורים יש והיו על האלים אשר קיללו בני תמותה בעוורון, ברעב, ברגשות אשם. ואם החצויים הם הילדים שלהם, לא יכול להיות שחלקם ירשו יכולת כזו או אחרת מהוריהם האולימפיים

לילה קמה והלכה לעבר קורין ששרבטה משהו על קלף העור שלה. "קורין" פנתה אליה לילה. "כן לילה?"

שאלה קורין בחיוך. "יש לי שאלה, שקשורה גם לנושא המחקר שלך". קורין נראתה קשובה. "הרי, כבר סופר לדוגמא שאלים קיללו בני תמותה בקללות שונות, אז רציתי לשאול אם גם חצויים יכולים... לקלל קללות כאלו?" שאלה לילה. קורין הרהרה מעט בתשובה שלה לפני שענתה. "זה תלוי. לדוגמא, חלק מבני אפולו מסוגלים לקלל. לפני בערך 10 שנים, כשפרסי ג'קסון היה במחנה, היה ריב על מרכבה שהייתה שלל מלחמה בין ביתן אפולו לביתן ארס, וילדי אפולו קיללו את ילדי ארס לכך שיהיו חייבים לדבר בחרוזים. זה אפשרי, אבל חוץ מבני אפולו, מעולם עוד לא שמעתי או קראתי על חצוי שקילל מישהו בעצמו. לרוב חצויים היו מקללים בשם האלים אך במרבית המקרים לא הייתה לזה השפעה רבה" ענתה לה קורין. לילה הודתה לה ויצאה מהביתן. לילה כל כך רצתה לנסות, לראות אם היא יכולה לקלל מישהו כמו בני אפולו. זה יוכל להיות שימושי בטרטרוס, אך היא לא תוכל לנסות זאת במחנה. הרי הקללות שאמה קיללה היו רבות חשיבות, בלתי הפיכות. עיוורון, רגשות אשם עד לכדי מוות.

אלו דברים שלילה בחיים לא תוכל לנסות לעומת ילדי אפולו, שיכולים לקלל אנשים בחרוזים.

כבר הגיעה שעת ארוחת הערב, ולילה קמה להקריב את המנחה שלה. את הסטייק הגדול הקריבה לאמה אתנה, בבקשת הנחייה ועזרה, ואשכול ענבים גדול הקריבה להקטה, לאות תודה על הברכה.

הם עברו לאמפיתיאטרון ולילה הייתה במתח. עוד מעט תישמע הנבואה. היא הייתה לחוצה. נשמעה התנשפות מצדה והיא ראתה את האחים שלה בוהים בנקודה מעל ראשה. היא הביטה במחנה וראתה שכולם השתתקו. היא הרימה את מבטה וראתה הולוגרמה של שרביט קסמים, עם האות אפסילון למעלה. האות הראשונה במילה 'מבורכת' ביוונית עתיקה. הקטה הכירה בכך שבירכה אותה. ובדיוק שנייה לאחר מכן, רייצ'ל אליזבת' דר, האורקל, כשלה לרחבת האמפיתיאטרון. שני בני אפולו מיהרו להביא לה כיסא עץ קטן והושיבו אותה עליו.

רייצ'ל הרימה מבט ירוק וזוהר לאחר כמה שניות, וקולה נשמע משולש באומרה את הנבואה:

"בת החוכמה הערמונית,

עם שני מלווים, יצאו לבדם, למוות המבעית.

למקום האפל, הנורא מכל.

להחזיר את הכוח, פן יאבד הכל.

סופו של אחד, למות יהיה,

אך החשוב מכל, יצליח להינצל"

רייצ'ל התעלפה, ושני בני אפולו מיהרו אליה בחזרה. השתררה שתיקה. האחים של לילה הסתכלו עליה.

"לילה" אמר כירון. לילה קמה ממקומה. "אני בת החוכמה הערמונית. הנבואה מדכאת, אבל אני יועדתי למסע החיפושים הזה עוד לפני שנולדתי, ואם שני החצויים שאבחר יסכימו להתלוות אליי, הם ידעו את משמעות הנבואה" אמרה לילה באומץ. "במי את בוחרת?" שאל כירון. לילה הרהרה מעט. "תום בן פוסידון וטיאנה בת איריס. תסכימו לבוא איתי?" היא שאלה והביטה בהם לסירוגין. כמה שניות לאחר מכן תום קם ממקומו ואחז בידה בהשתתפות. לילה הביטה בטיאנה. זו נשכה את שפתה בלחץ, אך לבסוף קמה ונעמדה ליד לילה. "אני תמיד איתך" אמרה לה טיאנה בשקט ולילה חייכה אליה בתודה. "כולם משוחררים לישון. כעת, שלושתכם ומדריכי הביתנים, גשו בבקשה לחדר הלחימה

זה לא באמת היה חדר לחימה. כולם התכנסו סביב השולחן הגדול. "מה הנבואה אומרת?" ישר תום ירה.

"טוב. האלים שולחים אותנו לטרטרוס כדי להחזיר את ביה, התגלמות הכוח. יש לנו עד הראשון לאוגוסט, משתה התקווה, להחזיר אותה חזרה לאולימפוס" אמרה לילה. כולם החווירו. "אני עוד לא יודעת איך בדיוק ניכנס לשם, האלים ידאגו לזה כנראה, אבל בינתיים אנחנו צריכים להתאמן עוד יותר ולהיות מוכנים עוד יותר" לילה אמרה. "את כמובן צודקת" אמר כירון. "אנחנו נצייד אתכם באמברוסיה, נקטר, כל מה שתצטרכו. ואני גם יודע איך תוכלו להיות הכי מוכנים בזמן הקצר ביותר" אמר כירון. "איך?" שאלה טיאנה את כירון עם שמץ פחד לקולה. "אתם תלכו לפרסי ואנבת' גקסון ברומא החדשה. בתור מי שיצאו מטרטרוס בחיים, הם יהיו הטובים ביותר לתפקיד המאמנים שלכם" אמר כירון. לילה פערה מעט את פיה. "היום השישי ליולי, כירון. מתי נצא אליהם?" שאל תום.

"מחר"

הפרק הקודם		הפרק הבא