הארי פוטר ואבן החכמים הגרסה השנייה

כותב: אלמוגווווווווש
הגולש כתב 5 פאנפיקים.

פרק מספר 2 - צפיות: 10046

(4.692) 13 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: PG - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: פנטזיה - שיפ: יהיו הרבה אבל כולם הורים והם לא יהיו דמויות ראשיות - פורסם ב: 22.10.2010 - עודכן: 29.11.2010

המלץ!

ID : 1281

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

"אלבוס, אני רוצה לאכול". אלו היו המילים שהארי פוטר הקטן הרבה להגיד. כמדי פעם, הוא נהג בנוסף להגיד את המילה "קווידיץ'".
הארי פוטר בן השלוש היה ילד יפהפה וחמוד. גובהו של הפעוט היה כ-90 סנטימטר, שיערו היה חום-שחרחר, והיה נדמה כי כל יום צבע שערו משתנה. לפעמים שחור, ולפעמים בצבע חום דבש. להארי היו עיניים ירוקות-כחולות, וגם צבעם לא היה קבוע, ממש כמו שערו.
"אדוני, פרופסור דמבלדור כבודו, הילד פה רוצה לאכול, אני חושב", אמר רובאוס האגריד.
האגריד היה, מה שנקרא, ענק במלוא מובן המילה. למעשה, הוא היה חצי ענק, אך גובהו היה עצום, פי שניים מגובהו של אדם מבוגר. בנוסף, להאגריד היה זקן שכיסה את כל פניו.
"אני מגיע, האגריד", השיב לו אלבוס דמבלדור, ותוך שניות הגיע.
"אז מה תרצה לאכול היום?", שאל דמבלדור. הילד הביט בו במבט די אטום, ואז אמר בחיוך מתוק "אלבוס, 'ני רוצה לאכול אתה".
דמבלדור חייך חיוך גדול, והושיט להארי הקטן חבילה של צפרדע שוקולד, שהכילה בתוכה קלף קסמים. הוא ידע שזה מבוקשו של הארי, מכיוון שמאז שהארי קיבל צפרדע שוקולד עם קלף של דמבלדור, כמעט כל יום הארי ביקש לאכול דווקא את זה.
דמבלדור האכיל את הארי דייסה, ולאחר מכן כמובן צפרדע שוקולד. הפעוט התרגז כאשר פרצופו של גילדורי לוקהרט ריצד על כרטיס הקסמים.
לאחר ארוחת הבוקר, הארי יצא החוצה, למדשאות הוגוורטס. הוא רכב על מטאטא הצעצוע שלו, דגם נימבוס 1983, לילדים. הוא שיחק מעט בהפסקת בית הספר עם כמה תלמידות שנה חמישית, שפשוט רצו לטרוף אותו מרוב שהיה, איך לאמר, מתוק. לאחר מכן, הארי הלך לישון שנת צהריים.
כשהתעורר, היה זה זמנו של סוורוס סנייפ לטפל בהארי. העניין הוא, שמורי הוגוורטס התחלקו במשמרות, ולכל אחד היה זמן שבו הוא צריך לטפל בהארי הקטן. סנייפ הסתכל על הארי במבט נגעל, כאילו היה הוא גוש נזלת אחד גדול, אך הארי רק חיך אליו. את השעה הזאת עבר סנייפ במשחקים מעצבנים שהפעוט הכריח אותו לשחק, ולבסוף התחלף עם מינרווה מקגונגל.
לאחר יום עמוס ומוצלח במיוחד, הארי קטן הלך לישון. הוא כמובן לא ידע, אך ביום שלמחרת יהיה זה יום מיוחד, יהיה זה יום הולדתו הרביעי.
למחרת, מוקדם בבוקר, הסתובבו סביב הארי כל מורי הוגוורטס, חוץ מפרופסור סנייפ שטען שיש לו בחינות לבדוק. "יום הולדת ארבע שמח, הארי!", אמרו כל המורים כשהארי פתח את עיניו.
הארי קיבל המון מתנות ממורי הוגוורטס, שאהבו אותו כל כך.
ראשית, גור כלבים קטן בעל שלושה ראשים שקיבל מהאגריד. "בבקשה, הארי", אמר לו האגריד. "קוראים לו פלאפי והוא זה כולו שלך". פרופסור מקגונגל הסתכלה על האגריד במבט מזועזע. היא לא האמינה למה שראתה,זוהי בהחלט מתנה הזויה בהחלט
הארי קיבל עוד המון מתנות, כגון סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים, ספר שבו ריקדו שלל של דמויות מרהיבות, ובנוסף קיבל גם שרביט צעצוע שבכל פעם שמזיזים אותו מבצע לחש דמוי לומוס.
הארי ניגש לפתוח את המתנות הבאות, וגילה צמח נדיר ביותר שמצמיח פירות בטעם פירות טרופיים, הוא קיבל גם בובה של מרלין, הקוסם המפורסם, ועוד המון צעצועים וממתקים אחרים. הארי נהנה מאד מהמסיבה שנעשתה לכבודו.
בשעה תשע בבוקר, הפרופסורים דמבלדור ומקגונגל נאלצו לחזור לבית הספר, והאגריד נשאר לשחק עם הארי הקטן, יחד עם פלאפי, שלא ממש היה ברור למי קנו אותו.
זה היה יום נפלא בשביל הארי הקטן.

מבוטא על ידי Remus Lupin