איך זה קרה?

הפרק שלך, כל מי שקרא מה שכתבתי עד כה תודה על התגובות!!! ותמשיכו להגיב אתם לא יודעים כמה אני מעודדת.

"מייקל! מייקל, קום כבר," שמע מייקל את קולו של חברו הטוב לידו.
הוא פקח את עניו והתמתח בעצלות. כעבור כמה שניות התיישב על מיטתו והסתכל סביבו. ג'ימס ישב על המיטה, לבוש כבר בתלבושת.
"מה השעה, פוטר?" שאל מייקל וקם מהמיטה לעבר חדר השירותים כדי להתארגן.
"אחת בצהריים. אמרתי למקגונגל שהיית עייף מדי ולא יכולת לקום והיא אמרה שתפגוש אותך כשתתעורר. במשרד שלה."
מייקל יצא במהירות מחדר השירותים בבהלה, השיער שלו פרוע ומברשת שיניים בידו. "מה?"
ג'ימס התחיל לצחוק. "אני צוחק איתך, השעה שבע וחצי."
מייקל שלח לו מבט כועס ונכנס חזרה לחדר השירותים להתלבש. כעבור כמה דקות יצא, הכניס כמה ספרים לתיקו ועמד ליד הדלת מוכן ליציאה.
"אתה בא?" שאל ופתח את הדלת.
ג'ימס התרומם מהמיטה ונעמד ליד מייקל.
"אנחנו לא רוצים לגרום לבנות לחכות, נכון?"
מייקל חייך והם צעדו לעבר האולם הגדול. כבר מרחוק הם ראו את לורה ואלכס משוחחות וכעבור כמה שניות התיישבו לידם.
"בוקר," אמר מייקל מתיישב ליד לורה, לוקח טוסט מהמגש.
היא הסתובבה אליו וחייכה אליו חיוך קטן. "בוקר טוב."
מייקל התחיל לאכול את הטוסט וראה את אלבוס ואת ג'יימס מתווכחים בלהט.
"מה קרה הפעם?" שאל מייקל בעייפות, רגיל לוויכוחים הבלתי פוסקים שבין שתי האחים.
אלבוס הסתכל על מייקל בהקלה ושאל, "זה נכון שמקגונגל שלחה מישהו לצינוק בגלל שהוא לא הכין שעורי בית?"
מייקל חיוך קטן ואמר, "לא שידוע לי."
אלבוס חייך חיוך מאושר, הוציא לשון לאחיו הגדול והמשיך לאכול את ארוחת הבוקר שלו.
"מייקל, תגיד, אתה יודע מתי הם יחלקו את מערכת השעות לגבי הבגרויות?" שאלה לורה, אוספת את שיערה לקוקו קלוש.
"נראה לי מחר או היום."
הוא סיים לאכול בשתיקה ונעמד.
"אתה הולך?" שאל ג'ימס, אוכל את הטוסט שלו.
"כן, אני צריך לשאול את תיאודור, המורה לשיקויים, לגבי משהו שיהיה בבגרות."
ג'ימס נגס ביס נוסף בטוסט שלו ונעמד, לוקח את הטוסט ביחד איתו. "טוב, אז נלך."
לורה הסתובבה ושאלה, "לאן?"
"לשאול את תיאודור לגבי חומר בבגרות." ענה ג'ימס.
אלכס ולורה נעמדו, לקחו את חפציהן והצטרפו אל הבנים כשהיו בחדר לעבר הכיתה שאל ג'יימס, "אני יכול לעזוב אותך כדי לדבר עם אלכס?"
מייקל חייך והנהן בראשו לחיוב והוא התקרב לעבר הבנות המדברות. לורה ראתה מה עומד לקרות והתקרבה לעבר מייקל.
"אתה חייב לדבר עם ג'יימס, אלכס עוד תוציא לו צו הרחקה,"
מייקל הסתכל עלייה מבולבל, "מה זה?"
"אוה, שכחתי. תעשה קסם שירחיק אותו ממנה כמה קילומטרים."
מייקל הסתובב וראה את ג'יימס מנסה להצחיק את אלכס ללא הצלחה. הוא חייך והסתובב לעבר לורה שחייכה חיוך קטן וזמזמה שיר לא מוכר.
"מה את שרה?" שאל בסקרנות.
"סתם  שיר שנזכרתי, אתה לא מכיר הוא מהעולם שלי, המוגלגי."
הוא חייך לעברה חיוך קטן ושאל, "מה את מוצאת בשירים האלה?"
היא לא הספיקה להגיב כי באותו רגע הם נתקלו בסקורפיו מאלפוי וחבורתו.
"תראו, תראו, תראו, מי זה, הבוצדמיות אלכס ולורה," אמר סקורפיו בתיעוב.
ג'ימס ומייקל התקרבו אליו בזעם לא לפני ששני חבריו של סקורפיו עשו אף הם צעד קדימה.
"תבקש סליחה לפני שאני מפוצץ לך את הצורה," אמר מייקל בשקט.
"אוה, למה לי? אתה אוהב אותה מייקי? אתה רוצה לנשק אותה? אולי אתה והבוצדמית תתאימו יופי אחרי הכול."
מייקל לא שלט בתגובה שהייתה לו באותו שנייה. הוא שלף את שרביטו וצעק,
"אקספליארמוס!" וסקורפיו הועף אחורה בעוצמה רבה והוטח בקיר.
"מייקל אהרון ג'ונס, למשרדי עכשיו."הוא שמע את קולה של מקגונגל וכעבור כמה שניות ראה אותה עומדת מולו בסבר פנים חמורות.
"וכל השאר להיכנס לכיתות. קארמון, קח את האדון הצעיר סקורפיו למרפאה."
ג'יימס הסתכל על מייקל בצער כשהוא, אלכס ולורה נכנסו לכיתה.

הפרק הקודם		הפרק הבא