האי של ליהי

לירון לא התרגשה. "לירון, מה עושים?" טליה החזיקה ביידה של לירון וכך יכלה לירון להרגיש כי טליה רועדת כולה.

"את רצינית?" צחקה לירון "אלה שירה ודניאל" אמרה ומשכה במעילו של דניאל.

"דניאל? שירה?" הסתכלה טליה בהלם

"לאן הלכתם? לירון, אנחנו נלשין עלייך לאמא" אמר דניאל והוציא לשון

שירה התקדמה צעד. "לירון, מה הולך כאן?" לירון הסתכלה ימינה ושמאלה והתחילה לרוץ אחרי האוניה.

טליה ראתה והתחילה לרוץ אחריה.

והתאומים, כמובן, בעקבותיהן.

לירון הספיקה לעלות לאוניה ומשכה אחריה את טליה. אחרי שחשבו שהתחמקו מהתאומים נשפו לרווחה, אך מיד ראו את שירה ודניאל מאחוריהם.

"לאן אתן הולכות?" צעקה שירה "נו, מה יש לכן?" היא כמעט בכתה.

"זה לא עניינך" אמרה לירון

"כן, תפסיקי להתערב בכל דבר!" אמרה טליה

"את אל תתערבי" אמר דניאל

"אל תתערב בעצמך" צעקה לירון.

בעודם צועקים אחד על השני לא הרגישו הרביעיה כי האוניה מתחילה להפליג.

לפתע הבחינה בכך לירון וצעקה: "עצרו!"

"מי את שתעצרי אותי?" התנפל דניאל

"האוניה מתחילה להפליג, דביל!" צעקה לירון בחזרה

"תראו מה עשיתם" בכתה טליה

"מה אנחנו עשינו?" התערבה שירה "זה לא מה שאתן תכננתן?"

"תכננו להפליג לבד" העירה לירון וליטפה את שערה של טליה

"אז עכשיו אנחנו אתכן" אמר דניאל "לאן הולכים?"

"אנחנו הולכת. אתם נשארים כאן ומחכים לאוניה הבאה שתחזיר אתכם הביתה" אמרה לירון

"ואז אמא תשאל אותנו איפה היינו ונספר לה הכל. סבבה!" אמר דניאל והתכוון להסתובב

"טוב, נו, בואו אתנו" נכנעה טליה

לירון הסתכלה על טליה במבט מתפלא

"נו אין לנו מה לעשות" אמרה טליה ואז סימנה ללירון את הקוד שאומר 'נדבר אחר כך'

לירון הייתה במתח. מה טליה מתכננת?

הפרק הקודם		הפרק הבא