טירת גריפינדור

אחרי הסעודה, הארי חזר לחדר המועדון, ושם לב שהרמיוני ומיכל הלכו לפני כולם.

הארי מיהר ללכת לפני כולם, כדי לראות מה הן עושות.
רון צעק אחריו "מה אתה עושה?".הארי סימן לו בידו שיבוא, ולחש באוזנו של רון:"אנחנו הולכים לברר מה הבנות עושות". רון חייך, ולחש בתשובה:"הו, הבנות האלה... כל מסתוריות, אי אפשר להבין כלום!"

הם הלכו דרך כל קיצורי הדרך למגדל שהם מכירים, והקפידו לבדוק שלא עוקבים אחריהם.
"הנה" לחש רון, והצביע על דיוקן האישה השמנה.
"סיסמא?" אמר הדיוקן של האישה השמנה.
"שטויות במיץ עגבניות" אמר רון.
"פרד אמר לי" הסביר לו רון.
הם נכנסו בלחש, והתמונה בקושי חרקה, למזלם.

הם הלכו על קצות האצבעות, וראה את מיכל והרמיוני יושבות על הכורסאות הקרובות לאח.
"וואו! ואסור שהוא ייקח את החרב! אנחנו חייבות להגיע לפניו לטירה! מתי נעשה את זה?" אמרה הרמיוני בהתלהבות.
"באחת החופשות" אמרה מיכל. "נדבר מחר. תפגשי אותי בקומה השביעית, בשעה חמש, ליד שטיח הקיר הזה"

הרמיוני הנהנה.
"אסור שמישהו יידע את זה!" אמרה. מיכל השליכה חתיכת קלף מגולגלת לאח, והרמיוני מילמלה משהו שנשמע כמו "עבדים".

הארי ורון פנו אחורה כשראו את שאר הקבוצה מתקרבת.
הם פנו קדימה לעבר חדר המועדון, כאילו לא צותתו לאף אחד, ונכנסו.
"מה עשיתן?" התעניין פרד.
"שום דבר מיוחד. הרמיוני עברה איתי על ספר כלשהו, שאבא שלי לא לימד אותי איתו. אבל זה לא משהו כזה מעניין, בערך כמו שיעור רגיל"
הארי חייך חיוך צופן סוד.

הארי ורון עשו עצמם פונים לחדרי הבנים,וכשהיו בטוחים שכולם הלכו, התעטפו בגלימת ההיעלמות וירדו לחדר המועדון.
"מה הן בכלל עושות?" שאל רון בשקט.

"יש לי רעיון" אמר הארי.
האש הייתה כבויה, וחתיכות גליל הקלף השחורות נחו להן בתחתית האח.
"רפארו" לחש הארי.
הוא ראה גליל קלף מתגבש, ממש כמו חתיכות פאזל, ואז הוא ראה שזה היה רק חלק קטן מהגליל השלם, ושכנראה כל השאר נשרף.

"זה, זה לא עוזר לנו בכלום! נפגש מחר בעשרה לחמש בחדר המועדון. נלך למקום הפגישה מתחת לגלימת ההיעלמות" אמר רון.
הם עלו יחדיו, כל אחד נשכב במיטתו.

הארי היה מלא במחשבות. הוא עצם את עיניו, ונרדם.

סליחה על הפרק הקצר.
אני בתקופה מלאת אירועים.

הפרק הקודם		הפרק הבא