מסע קסום בזמן

פרק 1: סיום לימודים
מעט לאחר שנולדה כריסמס אביה קיבל את תפקידו בתור מורה בהוגוורטס, ולאחר מותו של המנהל תפס את מקומו בתור המנהל של הוגוורטס.  המקום בו הכיר את אהובתו, המקום שאהב. בתו גדלה בין כותלי טירת הוגוורטס האהובה מינקותה עד שנכנסה גם היא למסגרת הלימודים בגיל 11 עם כל בני גילה. שערה חום כשל אביה, ועיניה עיניי תכלת יפיפיות כשל אמה. היא הייתה בעלת מוח מבריק כשל אביה ומורים שלימדו גם את אלבוס וגם אותה לא יכלו להגיד מי מהם מבריק יותר.
שבע שנות לימודיה חלפו במהירות. היא זכתה להיות ראש המדריכים, וכמובן שהייתה בגריפינדור כמו הוריה. ולא רק זאת - היא זכתה לקבל תעודה על היותה התלמידה המצטיינת ביותר בגריפינדור ושחקנית הקווידיץ' הטובה ביותר בקבוצתה. אלבוס היה גאה בבתו מאוד,
אך הסכנה ארבה לעולם הקסמים והמוגלגים כאחד. כולם ידעו שהלורד וולדמורט, הידוע בכינויו "זה שאין לנקוב בשמו," מנסה לגייס חניכים חדשים וכמו שהוא קרה להם "אוכלי מוות" שמטרתם הייתה להיפטר מכל המוגלגים וילידי המוגלגים ולהותיר עולם שבו ישלטו רק קוסמים טהורי דם.
הרס ומהפכה שררו בעולם. מוגלגים, ילידי מוגלגים וגם קוסמים מתים, מכיוון שניסו למנוע את כל ההרס והרצח. ובתוך כל זה קם לו מסדר, מסדר "עוף החול" שבראשו עומד לא אחר מאשר אותו אלבוס דמבלדור. אך הם היו מעט ורוב הסיכויים שייכשלו במשימתם, ולבסוף ייפול עולם הקסמים בידי הלורד וולדמורט.

כריסמס שוטטה במסדרונות הריקים של טירת הוגוורטס. כל התלמידים כבר עזבו את הטירה לחופשת הקיץ. היא רצתה לספר לאביה על רצונה לעבוד במשרד הקסמים ולהצטרף למסדר עוף החול, אך ידעה שהוא יסרב מתוך רצון להגן עליה ולשמור אותה מכל סכנה. והנה בלי שהרגישה עברה ליד הפסל ששמר על משרדו של אביה. היא חזרה לאחור ונעמדה מול הפסל. "מה הייתה הסיסמה? אמממ.... אה, כן! צפרדעי שוקולד! " קראה כריסמס בקול. הפסל נע וחשף מדרגות נעות שהעלו אותה עד למשרדו של אביה. היא דפקה בדלת והמתינה.
"היכנסי כריסמס, רק אנחנו פה." אמר אלבוס. היא פתחה את הדלת ונכנסה. אלבוס סגר את הדלת בהינף שרביט. "מה מטריד אותך?" שאל אלבוס. "התגובה שתהיה לך להחלטה שלי." ענתה כריסמס. "למה את מתכוונת? " שאל אלבוס.
"אני רוצה לעבוד במשרד הקסמים בתור מרגלת למסדר עוף החול." אמרה כריסמס. הוא הביט בה בתדהמה. "אין סיכוי." אמר. "אבל אני רוצה לעזור!" אמרה כריסמס במחאה. אלבוס ניגש אליה וליטף את שערה. "אני דואג לך ואני לא רוצה שתסתכני." אמר. שתיקה שררה ביניהם ולפתע היא מיהרה אל בין זרועותיו. הוא עטף אותה בחיבוקו.
אלבוס התיישב על הכיסא כשהוא מושיב את בתו על ברכיו, משעין את ראשה על חזהו ומחבק אותה חזק בדיוק כמו כשהייתה ילדה קטנה. "הלוואי והמלחמה הזאת לא הייתה בכלל, כל כך רע לי." אמרה כריסמס בייאוש. "אני יודע ילדונת, אני מבין את מה שאת מרגישה." ענה לה ברכות. הוא נשק על מצחה.
"אין שום דבר שאוכל לעשות? " שאלה כריסמס. "אני לא חושב שתוכלי לעזור בינתיים,  אבל אני מבטיח למצוא פיתרון. ליתר דיוק, אני עובד על פיתרון, משהו שאולי את תצטרכי לעשות אבל כרגע זה רק בגדר רעיון." סיפר אלבוס.
"ספר לי! " ביקשה כריסמס. "לא, ילדה שלי, רק כשאוכל לדעת שזה לא יהיה מסוכן מדי אני אספר לך. מעורב בזה הרבה קסם, יותר מדי קסם."
"אבל אתה מבריק! כולם יודעים את זה! זה שאין לנקוב בשמו מפחד ממך, אני בטוחה בזה, אחרת, למה הוא לא פלש להוגוורטס בכל הזמן הזה שהוא אוסף תומכים? " שאלה כריסמס בהתלהבות. "מתוקה שלי, את מייחסת לי כוח שאולי אין לי, כוח שצריך כדי לגבור על וולדמורט." אמר אלבוס. "אבא, כל ילד יכול לגבור על וולדמורט, לא משנה כמה קסם הוא יודע או לא. כל ילד יודע מה זה לאהוב, זה נמצא אצלו בדם. אבל וולדמורט? אם הוא היה יודע מה זה לאהוב הוא לא היה וולדמורט בכלל." אמרה כריסמס בלהט והתרגשות.
"ילדה שלי." מלמל אלבוס ונשק על ראשה.
כריסמס נרדמה בזרועות אביה, והוא נשא אותה אל איזור המגורים הנסתר במשרדו והשכיב אותה לישון, מכסה אותה בשמיכה. הוא נשק על מצחה בעדינות ויצא חזרה אל משרדו. מנהלי ומנהלות העבר הביטו בו בסקרנות תוהים אם אותו רעיון שהוא העלה בפניהם מספר לילות קודם לכן עדיין מעסיק את מחשבותיו.
"אתה עדיין חושב על הרעיון הזה, אלבוס? אתה יודע שזה מסוכן. אסור להתעסק עם הזמן, לאף אחד אסור." אמר קודמו בתפקיד.
"אני עדיין חושב שזה רעיון מבריק. מסוכן, אבל אכן מבריק." אמר אלבוס. "אבל מה אם זה ישתבש? מה אם זה לא יצליח? יש בזה צורך בקסם רב." טען המנהל הקודם מתוך תמונתו הממוסגרת. "אבל תחשוב על זה, לא יהיה יותר זה שאין לנקוב בשמו, לא יהיה מוות והרס." אמר אלבוס בלהט.  "אבל את הבת שלך? אתה רוצה שדווקא הבת שלך, נערה שרק סיימה את לימודיה תהיה אחראית לגורל עולם הקסמים? ועוד מול זה שאין לנקוב בשמו!" אמר המנהל לשעבר מתוך התמונה בדאגה. "אני בטוח שהיא מסוגלת לעשות את זה, ואני מתכוון לוודא שאני אוכל לשמור עליה, תמיד." אמר אלבוס.
הוא הכיר את בתו וידע היטב למה היא מסוגלת. הוא סמך עליה שהיא תוכל להצליח במשימה מבלי שתיכנס לסכנה מרובה. אך אם זאת לא יכול היה להימנע מלחשוב שהוא משתמש בבתו היחידה כמגן אנושי לעולם הקסמים כולו. הוא ידע שאם קייט הייתה בחיים לא הייתה סולחת לו על שהוא מסכן אותה בצורה כזאת. 
אלבוס מילא את כוסו בוויסקי אש והרים את כוסו באוויר. "לכבודך קייטי שלי, ואני מקווה שאת סולחת לי בכל מקום בו את נמצאת." אמר אלבוס בעיניים בוהקות ורוקן את כוסו בלגימה אחת. המשקה החריף בער בגרונו כאש והציף את גופו בחום. הוא הלך לאיזור המגורים ונשכב במיטתו. הוא עצם את עיניו וברגע שנרדם ראה את פני אהובתו מחייכות אליו.

הפרק הקודם		הפרק הבא