כשהשעון מראה חצות

פרק 2

"סידרתי לך את החיים עכשיו!" אמר ג'יימס לחבורת הבנים שישבה על מיטתו של פטיגרו.

"לא הייתי קורא לזה לסדר את החיים, ג'יימס, אבל תקרא לזה איך שבא לך" אמר רמוס, הביט לרגע בג'יימס וחזר להסתכל על המיטה.

"אין שום תודה, משהו?" אמר ג'יימס והסתכל בחברו הטוב, שהתעלם ממה שאמר לחלוטין.

"טוב, אז מתי השיעור הראשון?" שאל סיריוס בחוסר עניין, זו לא הדרך בה רצה שרמוס יצליח במבחן.

ג'יימס חשב לרגע, ואז נזכר- "לא שאלתי אותה מתי היא יכולה!" הוא אמר ויצא מהר מהחדר לכיוון המקום בו היו לילי וחברותיה.

לאחר שהגיע לילי הסתכלה עליו במן מבט מבולבל "מה ג'יימס?" היא שאלה, הפעם קצת יותר בעייפות.

"אמ, שחכתי לשאול אותך, באיזה יום ושעה את יכולה?" הוא אמר, ממלמל.

"הבחינה בעוד 3 ימים אז אפשר היום בשעה 4 בחדר המנוחה, טוב?" היא אמרה ומיד הפנתה את מבטה אל שאר הבנות.

"טוב, אני אגיד לו" אמר ג'יימס ויצא במהירות מהחדר, קצת מובך.

כשהגיע לחבורת הבנים אמר במהירות לרמוס "היום ב-4, חדר מנוחה" ונשכב על מיטתו.

"טוב"

***

פגישה מספר 1 (חדר המנוחה, יום חמישי16:09)

"אז אם אתה רואה את הפרח הזה" אמרה לילי, ואז נשמה נשימה עמוקה.

"מה?" אמר רמוס, היא עדיין לא המשיכה את המשפט שלה.

"תגיד, משהו עובר על ג'יימס בזמן האחרון?" היא שאלה, בזהירות, מנסה להדחיק כל סימן לזה שהיא מתעניינת בג'יימס חוץ מעצם השאלה.

"לא, שידוע לי" הוא אמר ואז נזכר במילה חשובה שהיה צריך לומר- "למה?"

"סתם, הוא קצת, בקושי דיבר איתי בזמן האחרון, חוץ מהסידור של  שיעור איתך וזה. סתם מסקרנות וחוסר נושא לשיחה" היא אמרה, מתחמקת ומסיטה קצוות שיער מאחורי אוזנה.

"אה, טוב" אמר רמוס ואז הוסיף "אפשר להמשיך?" 

"כן, כן, ברור" היא אמרה במהירות "אז הפרח הזה אומר ש-"

לילי לא הספיקה לסיים את המשפט וקלרה, חברתה הטובה, הלכה במהירות לכיוונה ולכיוון רמוס.

"מה?" לילי שאלה.

"את פשוט חייבת לבוא, אנה אומרת ש..." קלרה לא סיימה ומשכה את לילי אל מחוץ לחדר.

"סליחה, רמוס, אני חייבת ללכת, ביי!" אמרה לילי ונעלמה מאחורי הדלת.

פגישה מספר 2 (חדר המנוחה, יום שישי16:43)

"אז אתה בטוח?" שאלה לילי את רמוס שרק ניסה לזכור כמה שיותר מהחומר.

"בטוח במה?" הוא שאל, הם לא דיברו על שום דבר שהוא אמור להיות בטוח בו לפני כן.

"שלא עובר על ג'יימס כלום" היא ענתה, שוב, מסיטה קצוות שיער מאחורי אוזנה.

"כמו שאמרתי לך, אני לא יודע על כלום שקורה לג'יימס" הוא ענה, עדיין מסתקרן מה פשר ההתעניינות הפתאומית של לילי בג'יימס.

"טוב" היא ענתה, כאילו מתכופפת רגע לקרוא משהו מהספר לימוד שנח על הספה.

"אבל, אם זה כל כך חשוב לך, אני אשאל אותו אם הכל בסדר, טוב" הוא אמר, מחפש תירוץ להסכמתה שיספר לג'יימס על כל שאלותיה. רמוס אף לא תמך ברכילויות.

"לא!" היא אמרה במהירות.

"טוב, טוב" הוא אמר, מרים את ידיו בכניעה.

פגישה 3(חדר המנוחה, יום שבת17:33)

"רמוס?" לילי שאלה.

"מה, לילי?" 

"בתור חבר של ג'יימס..." היא התחילה לומר אך רמוס קטע אותה-

"עוד פעם הקטע הזה של 'הכל בסדר עם ג'יימס?', לילי, כמו שכבר אמרתי לך, אני לא יודע על שום דבר חריג שקורה לג'יימס!" רמוס אמר, קצת ברוגזנות יתר "כל מה שאני רוצה  זה ללמוד למבחן הזה וזהו!"

"טוב, סליחה, אני לא התכוונתי לבזבז את הזמן שלך" ענתה לילי, גם כן ברוגז.

"נו, ליל, סליחה, לא התכוונתי, מה רצית לשאול?" אמר רמוס והתנצל, רק לאחר שאמר את מה שאמר הבין שהיה לא בסדר.

"כלום, לא משנה"

"נו, ליל..." התחנן רמוס, מנסה לחפר על מעשיו.

"טוב" אמרה לילי בכניעה "אז בתור בן חבר של ג'יימס וובכללי בן, נראה לך שהוא הפסיק להתעניין בי?" היא שאלה, בשקט, כאילו מפחדת ומתביישת שמישהו ישמע אותה למרות שכל החדר, שהיה ענק, היה ריק מאדם.

"נראה לך? הבן- אדם אשכרה התנדב לשאול אותך במקומי אם את יכולה לעזור לי במבחן רק כדי לדבר איתך קצת" אמר רמוס, מעודד את לילי.

לילי חייכה חיוך ביישני אך מרוצה ואמרה "טוב, תודה רמוס".

***

"פוטר!" צעק רמוס בחדר שבו ישן ובו ישן גם ג'יימס.

"מה?" שאל ג'יימס.

"מה שאתה לא עושה עם לילי, תמשיך בזה" אמר רמוס, במסתוריות שסיקרנה את ג'יימס.

"למה אתה מתכוון?" שאל ג'יימס, צמא לעוד מידע.

"פשוט תמשיך".

הפרק הקודם		הפרק הבא