חייו של הילאי

הפרק הזה הוא... די עצוב. אבל, כדאי לכם לקרוא! 

מול ג'יימס, ישבו על מיטתו שני אנשים: האחת ג'ינג'ית והשני בעל שער שחור כלילה ומבולגן להפליא - כמו של ג'יימס עצמו.

מעל אפו של האיש, נחו משקפיים עגולות ושחורות. ג'יימס הבחין במבטם הנפול של הזוג.

"שלום, בני." אמר אביו של ג'יימס. "אבא, אמא, מה אתם עושים כאן בשעה כל כך מאוחרת?" שאל ג'יימס בהתפאלות. אף פעם לא הגיעו הוריו לביתו, ולעולם לא הפתיעו אותו ככה.

"הארי, אתה רוצה להתחיל?" שאלה האישה הג'ינג'ית את בעלה. "תתחילי את, ג'יני."

ג'יימס לא הבין על מה הם מדברים. הוא היה מרותק לדעת, ושתק. "אז ככה," החלה אימו לומר, "אני אתחיל עם החדשות הטובות."

ג'יימס לא ממש הבין למה היא התכוונה. יש גם חדשות רעות?
"אביך החליט שהועלת בדרגת ההילאים! היו אמורים לבשר לך זאת מחר אבל.. תמיד טוב לדעת מוקדם. זאת התרגשות גדולה לכולנו.. אתה יודע.." ליבו של ג'יימס החל לפעום בהתרגשות. 'הועלתי בדרגה?' הוא שאל את עצמו.

תפקידו במשרד הקסמים היה מאוד חשוב לו, וג'יימס השתדל הכי שיכל כדי לעשות הכל למען עולם הקסמים. אבל אז חששות גברו במוחו.

"ו.. מה החדשות הרעות?" הוא שאל את הוריו. הוא הבחין באביו משפיל את עיניו. אימו, ג'יני, הזילה דמעה. ג'יימס הבין שמשהו נורא קרה, אך לא הבין מה יכל להתרחש בתקופה שקטה כמו זו.

הוא לעולם לא ראה את אימו בוכה, והוא נגש היישר אליה, והתיישב לידה. ג'יימס שמע את אביו משתעל, ואז שמע אותו אומר, "תראה... ג'יימס," אמר הארי.

"א.. אני באמת לא יודע איך לספר לך... אבל... אחיך, אלבוס... הוא... הוא הותקף הלילה." ג'יימס לא הבין. משהו קרה? מי התקיף? למה התקיפו דווקא אותו? "ו... איפה הוא עכשיו?" הוא שאל בתמימות את הוריו. ג'יני החלה להתייפח על מיטתו, ואז האמת המרה היכתה בו."הוא.. הוא לא.. לא! לא יכול להיות!"

ג'יימס הרגיש שדמעות מציפות את עיניו, לאחר שראה איתות הסכמה מאביו. גם הארי עצמו הזיל כמה דמעות, למרות שג'יימס לעולם לא ראה את אביו בוכה.

"קיבלתי דיווחים על גורמים מסויימים שתוקפים משפחות חשובות, ו... כפי שידוע לך, אני דיי.. אה, איך לומר.. חשוב בהיסטוריה." אמר הארי, "לצערנו הרב," בנקודה זו, הרגיש הארי גוש תקוע בגרונו, וחוסם את המילים שרצה לומר, ולבסוף אמר, "אחיך הוא לא הילאי מוסמך כמוך, ולכן לא יכל להגיב בזמן. התוקפים הרגו אותו.. באמצאות קיללת אבדה- קדברה.

"אני עדיין לא מוכן להאמין לזה, אך זוהי המציאות. הלויה תערך מחר בערב, וננקוט אמצעי זהירות רבים."

ג'יימס העריץ את אביו על כך שיכל לומר את הדברים כה בקלות. מי שלא הכיר את אביו, יכל היה לחשוב שלא איכפת לו מבנו, אך ג'יימס הכיר אותו הייטב מספיק כדי להבין את הקושי בדיבורו.

לפתע, הרגיש ג'יימס איך הוא צונח תחת העומס הרב, ופשוט נרדם על שטיח חדרו, ומזיל כמה דמעות של עצב עמוק.

                               ***

הפרק הקודם		הפרק הבא