יציאה להוגסמיד

ילדה שלומדת בהוגוורטס וגרה בהוגסמיד.

כותב: פרופסור מקונגול
הגולש כתב 22 פאנפיקים.

פרק מספר 2 - צפיות: 1903

(5) 1 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: סתם - שיפ: ג'יין ותום - פורסם ב: 11.01.2018 - עודכן: 23.01.2018

המלץ!

ID : 9411

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

אנחנו נוסעים ממש מוקדם בבוקר ברכבת של הוגסמיד לכיוון עיירה שבאמצע הדרך. ומשמה במפתח מעבר.

זה מגניב, אני מתרגשת ברמות.

והנה אמא מחבקת אותי ומבטיחה לשלוח דרך אחים שלי דברים, נשיקה אחרונה ואני נכנסת לרכבת. מתיישבת בתא ריק, אח שלי עם חברים שלו, מתנשאים מעל כולם כתלמידי השנה השביעית.

מצאתי חרמש וכמה גוזים לפני כמה ימים, והם שמורים חזק בכיס מעילי.

אני נצמדת לחלון, סורקת את הנוף. המון ילדים והורים נפרדים, צעקות, צחוקים והמולה.

היה שם מישהו ממש בקצה הרציף, מאוד מבולבל, נדהם, עוצם ופותח עיניים. היא העיפה מבט אל שעונה, נותרו 10 דקות עד שהרכבת תצא. אלך לעזור לו, חשבה, לבן מוגלגים.

אני רצה לעברו, "הי! ילד!" אני צועקת.

הוא מפנה את מבטו אליי, כאילו מעכל את מה שקורה.

"מה-מה זה?" שפתיו רוטטות, הוא נראה בהלם.

"זה לא כזה נורא, אני יודעת שאתה טיפה בהלם מהמעבר, אבל ככה זה, בא תשב איתי בתא. איך קוראים לך?"

"אלכס, אבל מה זה בידיוק?" הוא מצביע מסביב.

"רציף תשע ושלוש רבעים! איפה הדברים שלך?"

"מצחיק, אהה. אוקי" הוא נראה מהוסס.

"איפה הדברים שלך?" אני מרימה גבה.

אלכס גבוה, עם שיער כהה, עיניים כהות ועור שזוף.

"הם כבר בפנים" הוא עונה במהירות.

"אז אתה לא חדש פה?" ליבי צונח מעט.

"לא, לא, סתם אני ממש עייף, וגם אח שלי אמר לי לבוא במטאטא, אז פשוט התנגשתי" הוא אומר.