נשיקה צרפתית

פרק 4: בחור צרפתי

השבוע האחרון עבר בייסורים. לכבוד המשלחות מבובאטון ודורמשטרנג המורים החלו להכנס לפאניקה, מה שגרם להם לחלק כמות נכבדת של שעורי בית. הטירה הייתה יותר מצוחצחת ונקייה מתמיד ודראקו בהחלט לא היה מרוצה מהעניין.

"כל המנהלים האלה הם חבורה של מלקקי תחת ודמבלדור הוא הראשי מבניהם!" צעק דראקו שעה שצעד בחדר המועדון הלוך ושוב בעצבנות- ערב לפני האירוע הגדול.

"אני אומר לך, בלייז, אין להם שום דבר לעשות חוץ מללקק את התחת של השני!"

"אתה חייב לגרום לזה להשמע כל כך מגעיל? חוץ מזה, במקום להתלונן תנסה לסיים את השיעורים לך." אמר זאביני בקול רגוע בזמן שהכין את שיעוריו שלו מול האח.

"אני לא רוצה לסיים את השעורים המזדיינים האלה ואני רוצה להמשיך להתלונן ולהתלונן ולהתלונן עד שמישהו בבית ספר הדפוק הזה יעשה משהו לגבי זה!"

"אם לא תסתום תיכף אני אעשה משהו לגבי זה ואביא לך בוקס! לעזאזל מאלפוי! אני צריך להתרכז!" צעק ת'יאדור מתוך חדרם של הבנים.

"אף אחד לא דיבר איתך אז אל-תתערב!"

"בלייז! תעשה משהו!" התחנן ת'יאדור בקול חסר אונים.

"מה זאביני קשור?! למה תמיד כשאני צועק אתם חושבים שהוא ישתיק אותי?! אה?!"

"דראקו סתום כבר..." נחר זאביני בעייפות.

"אני לא רו-!"

"דראקו!"

"מה?!"

"בוא שנייה" אמר זאביני בקול רגוע וחזר להביט במחברתו.

"מה? למה...?" שאל דראקו, מבולבל.

"נו... אני צריך עזרה בשיקויים"

"אה... טוב, אני מניח. מה הבעיה?" אמר דראקו שנרגע לחלוטין והתיישב לצד זאביני.

"אני לא בטוח אם צריך שערה של גרבול ההרים או של גרבול היערות לשיקוי נגד צמחים מטפסים.

"אה... זה פשוט," אמר דראקו וניפח את חזהו,  זאביני חייך למראהו. "מה כל כך מצחיק?"

"מילה אחת טובה לאגו שלך ואתה ילד טוב וחמוד" אמר זאביני בחיוך.

דראקו רצה למחות אבל ציחקק גם הוא.

"דפוק.. וזה גרבול היערות! איך זה יכול להיות גרבול ההרים?! חוץ מזה, סנייפ דיבר על זה כל השיעור. אתה כזה לא יוצלח! כל הזמן צריך עזרה ממני, אני לא זוכר את היום שבו עשית שיעורים לבד! ואם עשית בטח כל התשובות היו שגויות. יש לך מזל שיש לך אותי, אם הייתי אתה הייתי מאוד שמח שאני מכיר אותי, זאת אומרת... אותך. אויש, לא משנה. בכל אופן , אתה פשוט מוגבל. זהו זה, אתה מוגבל שכלית ואני פה כדי לעזור לך. אם אתה שואל אותי, אתה צריך להודות לי שאני משקיע את זמני היקר בלעזור למוגבל כמוך, מה אתה עושה?! לא קוראים לזה נחלילית אלא נחלולית! מהמילה נחל! תמחק את זה מהר! עד מתי אני אצטרך ל..."

דראקו המשיך להתלונן על המצב השכלי של זאביני עד שזה סיים את שיעוריו.

"רגע , אז הנחלולית הזאת מטילה ביצים, אוכלת חצי מהם ומאכילה את התינוקות?" שאל זאביני בגועל שעה שנכנס למיטתו .

"כן. מאכילה את התינוקות שבוקעים מהביצים שנשארו" ענה דראקו.

"איו! זה בערך הדבר הכי מגעיל ששמעתי כל חיי"

"זה אומר שלא הקשבת בשיעור על הציקלופים המצויים"

"עזוב... אני לא רוצה לדמיין אפילו" נאנח זאביני והתכסה בשמיכה.

"לילה טוב" אמר דראקו ונכנס גם הוא למיטתו.

"לילה טוב" אמר זאביני במתיקות והפריח נשיקה, מה שגרם לדראקו לצחקק.

"דפוק..." דראקו חייך ועצם את עיניו.

"לא את זה! אמרתי לך ללבוש את המכנסיים השחורים! זה הרבה יותר מתאים! כמה פעמים צריך להסביר לך?!" רטן דראקו שעה לפני האירוע הגדול.

"כן המפקד" אמר זאביני במרירות ולבש את המכנסיים השחורים שלו.

דראקו סידר את שערו שוב ושוב עד שהיה מרוצה וזאביני יצא מחדרם.

"איך אני נראה?" שאל זאביני בפשטות.

"טעון שיפור, אני?"

"סקסי למדי"

"מה זאת אומרת למדי?!"

"אוח! תירגע! אתה הכי סקסי בעולם וכל הצרפתים ייפלו לרגליך"

"זה כבר יותר טוב" אמר דראקו וחייך בשביעות רצון.

"בוא נלך ונגמור את זה כבר..." רטן זאביני.

"מאיפה באה המרירות הזאת? לפני שבוע ריירת רק מלחשוב על הצרפתיות האלה..."

"לא יודע... אין לי חשק לשטויות האלה. ועכשיו גם נצטרך להתחנף אליהם... אוף... אין לי כוח"

"זה לא יעבוד לך"

"מה לא יעבוד לי?"

"אני יודע שאתה מנסה לגרום לי לנשק אותך שוב כי אתה חושב שאני ארחם עליך"

"מה?... מאיפה הבאת את זה?"

"אתה לא עובד עלי"

"אתה פשוט אוהב את עצמך יותר מידי..."

"אבל לפחות יש לי סיבה מוצדקת לאהבה הזאת, מה שלך אין"

הבנים עשו סידורים אחרונים מול המראה ויצאו עם כולם למדשאות. בדרך סנייפ העיר למספר תלמידים בשנה ראשונה לסדר את שערם או לישר את גבם, המורים נראו נסערים ביותר.

"מלקקי תחת. זה מה שהם!" רטן מאלפוי שעה שעמד מול הנהר בציפייה יחד עם כל תלמידי הוגוורטס.

"במיוחד הזקן האידיוט הזה שחושב שהוא יותר חכם מכולם פה! הוא מלקק התחת הראשי! למעשה, הוא הקים את אגודת מלקקי התחת! וקרא לה הוגוורטס! כולם חבורה של מלקקי תחת!" זעף דראקו.

"סיימת?" אמר זאביני בצורה ערנית יותר.

"לא! לא סיימתי! ואני לא אסיים! עד שמלקקי התחת האלה יפסיקו ללקק כל תחת שהם רק יכולים! כל המורים האלה מלקקים את התחת של דמבלדור ודמבלדור מלקק את התחת של הצרפתייה והרוסי יחד איתם! וכולם מלקקים את התחת של השני!-"

"-דראקו, אני נשבע לך שאם אני אשמע שוב את הצירוף מלקקי תחת אני לא אהיה אחראי למעשים שלי"

"אבל זאת האמת! כולם חבורה של מל-" דראקו התחיל לקלל את צוות הניהול בשלישית אבל הפסיק כשראה ספינה גדולה יוצאת מהמים.

"וואו!" חייך זאביני. "זה כל כך אדיר!"

"זאת בסך הכל סירה... מה קרה?" אבל אפילו לדראקו היה קשה להחביא את התדהמה שהייתה על פניו למרות שהוא יצא ממנה במהרה.

"אתה יודע למה הם נכנסו ככה? כי הם מלקקי תחת! הם מתלהבים שיש להם סירה שיוצאת מהמים! בשביל שהמנהל המתפורר שלנו ישים לב אליהם! מלקקי תחת!"

זאביני נאנח בחוסר עונים.

"אבל מי אלה?" שאל זאביני בעיניין.

"אלה? מלקקי תחת! כבר אמרתי לך! כולם פה מ-"

"-סתום כבר! התכוונתי אם אלה דורמשטרנגים או בובאטונים"

"אה... אממ... לא יודע"

זאביני נעץ בדראקו מבט זעוף מעט וחזר להביט בספינה האדירה בשקיקה.

לפתע יצא מן הספינה גבר עם מעיל פרווה ארוך וצעק: "אלבוס!" וחיבק את המנהל הזקן.

"אה, אלה הדורמשטרנגים... זה איגור קרקרוף המל-" אמר דראקו וזאביני קטע אותו.

"-דראקו!"

"-קק תחת הזה" השלים דראקו בשובע רצון, זאביני נאנח.

מיד החלו לצאת מהספינה טור של תלמידים לבושים במעילי פרווה כהים. אחד מהם היה מי שדראקו זיהה כויקטור קרום, שחקן קווידיץ' מדרגה ראשונה.

"זה לא?..." שאל זאביני ופער את עיניו.

"כן." ענה דראקו בפשטות.

"זה... זה באמת הוא?!"

"כן, זה הוא... אז מה? אפשר לחשוב מי הוא... יש לך אנשים יותר חשובים בחיים. לדוגמא ההורים שלך, אחים, חברים שלך."

"מה קרה? אתה מקנא לתשומת לב?"

"אני לא מקנא! אני פשוט מסביר לך שאתה לא צריך לרוץ אחרי התחתונים של כל סלברטי שאתה רואה, זה הכל"

"יש לך תירוץ לכל דבר, אה?"

דראקו לא ענה אבל חייך כתשובה.

הדורמשטרנגים נכנסו פנימה בטור ארוך. דראקו וזאביני עמדו קרוב אליהם וראו את פניהם של כל תלמיד מקרוב. כשויקטור עבר כל הבנות באזור צחקקו, כולל זאביני שמשך בגלימתו של דראקו בתדהמה אך זה אפילו לא טרח להעיף מבט בקרום.

תוך כמה רגעים כמה ראשים הסתובבו לכיוון השמיים. בהתחלה דראקו לא הבין מה קורה אבל אז ראה כרכרה ענקית בצבע תכלת, רקומה לסוסים לבנים ועצומים, עפה בשמיים ומתקרבת לכיוונם.

אפילו דראקו פלט "וואו" קטן. כולם הביטו בשקיקה ודראקו נדחף קדימה יחד עם זאביני.

הכרכרה נחתה ואישה עצומת מימדים יצאה ממנה. אחריה טור שלם של תלמידים.

"אלה," אמר זאביני "צרפתיות"

דראקו הנהן ומיד שינה את הבעתו לאדישה.

האישה הגדולה החליפה כמה מילים עם המנהל והמשיכה לכיוון הטירה כשטור של תלמידים מסודר אחריה.

זאביני הנחית את מבטו על צרפתייה אדומת שיער ונער שצער מאחוריה. דראקו, לעומתו, ניפח את חזהו והביט בהתנשאות על התלמידים העוברים. עברה תלמידה בלונדינית יפיפייה שכשעברה, הבנים החלו לרייר. דראקו לעומת זאת, היה מרוכז במשהו אחר.

בחור שחרחר וגבוה, צעד בשעמום מאחורי תלמידה שדראקו לא שם לב אליה.

הנער היה מעט חיוור אבל הפנים שלו היו יפים, שערו חלק ושחור, קצת מעל הכתף. היה אפשר לראות את השרירים החטובים שלו מתחת לאריג הזה. ללא ספק, זה היה הוא. האחד שדראקו היה חייב להשיג.

הפרק הקודם		הפרק הבא