|
יש פה קטע ששוחזר כביכול מהספר השני :] ואני יודעת את זה לא להגיד לי חח...
~~~~~~~
"היי האגריד" אמר בשמחה אלבוס
"או" אמר האגריד "זה אתה שמה, איחרת"
"אני מצטער, עשיתי שיעורים ואז ניזכרתי"
"טוב שיעורים זה חשוב, בוא תיכנס תיכנס" האגריד פינה לאלבוס דרך(מה שהיה קשה מאוד)
"נו, איך הלך לך שמה ביום הראשון אה?" שאל האגריד שפנה למטבח ככל הנראה להכין תה
"היה בסדר, חוץ מזה שסלוור מוריד כל שתי דקות נקודות מגריפינדור"
"נו טוב, כמו כל מי שהיה ראש בית סלית'רין, היחיד שהיה נורמאלי הוא סלגהורן, אבל פרש הוא שנתיים אחרי נפילת וולדמורט" האגריד נראה מהרהר, ואז נזכר בתה ומזג לאלבוס
"תודה" אמר אלבוס, הוא לא התאפק והוסיף "האגריד? תוכל לספר לי מה בידיוק קרה באותו יום?בלילה שבו אבא הביס את וולדמורט" האגריד הביט בו ספק מבולבל ספק בהלם
"הארי הוא לא סיפר לך?"
"הוא סיפר לי רק שלפני 19 שנה היתה מלחמה הוא השתתף בה והרג את קוסם האופל, חוץ מזה כלום"
"טוב, קרה הרבה יותר מזה, אבל אם הארי הוא לא סיפר לך אני לא יכול, יש לי הרבה כבוד להארי הוא"
"אבא אבא אמר שאני יהיה גדול הוא יספר לי, וחוץ מזה לג'יימס סיפרו בגיל 11" האגריד הרהר ואחרי כמה דקות של שתיקה אמר "אוקיי, אני יספר לך" הוא עצר לרגע ואחרי כמה רגעים המשיך "לפני 35 שנה,היה קוסם אפל........"האגריד סיפר לאלבוס את כל מה שידע מיום נפילתו הראשונה של וולדמורט(שהארי היה בן שנה) ועד מותו הסופי, הסיפור כלל את: הצלקת, הכישוף שהגן על הארי, צ"ד(צבא דמבלדור), הורקורוקסים, אוצרות המוות, ואת הלילה ההוא לפני 19 שנה....
"אז בלילה ההוא,היתה מלחמה?" שאל אלבוס "אבא שלי לא רק הגיבור שלי!הוא הגיבור של כל עולם הקוסמים?ואו!"
"כן, אבל בזמן הזה ספגנו הרבה עבדות: ג'יימס ולילי פוטר,סדריק דיגורי,סיריוס בלק,דמבלדור כבודו,לופיו וטונקס,פרד ועוד מלא אנשים שהקריבו את עצמם למען המלחמות שנמשכו 17 שנה"
אלבוס חשב על השמות שהאגריד העלה עכשיו, היחיד שאת שמו לא זיהה היה סדריק.
"מי זה סדריק?" שאל אלבוס
"סדריק נהרג בטורניר הקוסמים המשולש,ביום שבו זה-שאין-לנקוב-בשמו חזר, ואיש הוא לא האמין הוא להארי"
היתה שתיקה קלה לכמה רגעים ואז אלבוס אמר
"בגלל זה כולם הסתכלו עלינו ברכבת" אמר סוף-סוף שקלט את העניין.
"כנראה" אמר האגריד "טוב אתה פה תשתה את התה אני יביא עוגיות" אלבוס ניזכר במה שג'ימס אמר לו ואמר
" לא תודה,אני לא רעב" והוסיף "האגריד?יש לך מושג למה אני לא קיבלתי מכתב מאמא ואבא וג'ימס כן?"
"אולי אדווי מתעכבת קצת,זו הפעם הראשונה שלה במרחק כזה"
"אדווי חזרה,אבל בלי מכתב" מילמל אלבוס
"אז בטח המכבב הוא נאבד בדרך או משו,אתה אל תדאג,תרשום להארי הוא עוד מכתב"
"כן....יש לך אולי קלף ועט נוצה?"
"ברור" אמר האגריד קם ממושבו וניגש לארון הקרוב אליהם והחל להזיז דברים "אני רק ימצא את זה פה.....לא, לא זה"
אחרי כמה רגעים של חפצים שעפים באוויר מהארון קרא האגריד "מצאתי!"
"תודה"אמר אלבוס להאגריד שהגיש לו את הגליון העט והדיו והחל לרשום:
אמא אבא ולילי היקרים ,
שלחתי לכם מכתב אתמול ,
אבל לא הגיעה אליי תשובה ,
אדווי חזרה בלי מכתב .
וג'יימס קיבל כבר מכתב .
תוכלו לירשום לי שוב ?
באהבה אלבוס
אלבוס והאגריד פיטפטו כל הערב על הלילה ההוא לפני 19 שנה.
אלבוס למד הרבה על משפחתו, דברים שלא ידע קודם לכן. הוא נפרד מהאגריד והיה בדרכו לחדר המועדון של גריפינדור שהגיע סיפר הכל לרוז ודן.
"ואו!" אמרה רוז "אתה רוצה להגיד לי שאבא שלך שהוא גם דוד שלי, ניצל שלוש פעמים מהקללה?" (פעם ראשונה בגיל שנה, פעם שניה ביער האסור ופעם שלישית שניה לפני מות וולדמורט)
"כן" אמר אלבוס
"וסבתא שלכם(מולי וויזלי) הרגה את בלטריקס לסטריינג'" אמר דןן והוסיף "היא רצחה את אח של סבא שלי,הוא היה מוגל"
"אוי" אמרה רוז והסתכלה עליו ברחמים.
"טוב, גם שלחתי עוד מכתב להורים שלי" הוסיף אלבוס אחרי שתיקה קצרה.....
עבר שבוע לימודים ובנתיים לאלבוס ודן נהיה להיות ערימה גדולה של שיעורי בית, רוז לעומתם עמדה בקצב.
אלבוס רוז ודן היו בדרכם לשיעור התגוננות מפני כוחות האופל (לצערם זה שיעור משולב עם בית סלית'רין) השיעור היחיד שאלבוס טוב בו יותר מרוז, מה שמסעיר אותה מאוד.
"שלום תלמידים" פתח פרופסור פסיפיק "עברנו כבר כמה שיעורים וחשבתי שאתם ממש טובים בחומר אז ככה שחשבתי שהיום נתחיל חומר שנה שניה,דו קרב קוסמים" נשמעו המון מלמולים של התרגשות בכיתה לאור דבריו של פספיק הוא המשיך בדבריו "הכניסו ציוד אנו נצא לאולם הגדול הכינו לנו יופי של מקום שם לתרגול"
"פרופסור סלוור היע ברוב טובו לעזור לי להדגים לכם דו קרב קוסמים" אמר פסיפיק שכולם הסתדרו סביב השולחן הארוך שניצב באמצע האולם הגדול (4 שולחנות הבתים כבר לא היו שם) פסיפיק עמד על הששולחן וסלוור הצטרף.
"כל מה שעלינו לעשות בדו קרב הוא להתקדם אל היריב(פסיפיק וסלוור התקרבו זה לזה)להכניס שרביטים להיכון(שניהם הניחו את שרביטהם על החזה)להסתובב לאחור להתחיל לצעוד ולספור עד 3 ולאחר מכן לתקוף ואני מתכוון רק לקללות הגנה, אינני מעוניין בפצועים" סלור ופסיפיק עשו כמו שפסיפיק עשה כשהסתובו נשמעו קללות עפות:
"אקספליארמוס"
"פרטוגו"
שרביטו של סלוור הועף לאחר שקללתו פגעה בפסיפיק שהועף כמו השרביט.הוא נעמד ואמר "טוב מאוד סלוור" אמר בפליאה "אז בואו ניקח מתנדבים,בואו נראה פוטר?וויזלי?בואו לכאן" אמר בחביבות
"אינני חושב שיהיה זה נבון לתת לבן להילחם בבת" התערב סלוור "אולי ניקח מישהו מביתי, אולי את...מאלפוי?" פסיפיק הרהר לדבריו של סלוור ולאחר כמה רגעים אמר
"אוקיי, פוטר?מאלפוי? קדימה"
אלבוס נעמד על השולחן רוז מילמלה בהצלחה.
מאלפוי(שעד עכשיו הספיק לריב כמה פעמים עם אלבוס פה ושם) נעמד מולו הם התקדמו זה לזה, הניחו את שרביטהם על החזה ומאלפוי לחש "אתה מת פוטר"
"מוזר" לחש גם אלבוס "אני די פעיל בתור מת לא?"
מאלפוי חייך חיוך ערמומי שניהם פנו לאחור ופסיפיק החל לספור לאט "1.2 -" הוא לא הספיק לגמור לספור שמאלפוי הסתובב ושלח קללה
"פרטוגו!"
אלבוס הועף לאחור, קם ושלח את אותה קללה רק יותר חזק
"פרטוגו!!"
מאלפוי הועף קצת יותר רחוק וגבוהה מאלבוס הוא נחת ליד סלור בקצה השולחן.סלור תפס בצוורון גלימתו ודחף אותו לקרב
"סקטמספור -"
"אקספליארמוס"
אלבוס הספיק לשלוח קללה לפני מאלפוי, הוא ידע איזה קללה ניסה להטיל עליו מאלפוי, ולא ממש רצה לעבור שטף דם ולשכב במרפאה ולהישאר עם צלקות שרביטו של מאלפוי הועף ופסיפיק צעק:"אמרתי קללות התגוננות! לא קללות אפלות!!" מאלפוי חייך שוב את חיוכו הערמומי ואמר "אבל חשבתי שאנחנו לומדים התגונות מפני כוחות האופל לא? כדאי שפוטר ילמד קצת להתגונן מקללות כאלו" כמה ילדים צחקו ופסיפיק הוסיף מעט בעוקצנות
"אני לא חושב שיש לך את כל האופל ולפי מה שראיתי פוטר אכן כבר יודע להתגונן מהקללה הזאת!" עוד כמה תלמידים מגריפינדור צחקו.ופסיפיק שחרר אותם והוריד לסלית'רין 20 נקודות על ההתחצפות.
"זה ממש לא פייר" אמר דן "הוא היה צריך להוריד לפחות 100 נקודות,יכולת להיפצע!"
"זה בסדר דן" אמר אלבוס "מה ששלא בסדר כאן שאדווי חוזרת תמיד בלי תשובה,שלחתי כבר לפחות 10 מכתבים!"
"אל, אל תכעס עליי אבל אני חושבת ש -"
"שמה?" שאל מסוקרן אלבוס
"אולי מממ....ג'יימס גונב את המכתבים שלך"
"מה?" אמרו פה אחד אלבוס ודן "לא!, למה שג'יימס יעשה דבר כזה?!"
"טוב, זוכרים לפני שבוע ויקטואר אמרה שהוא לקח משהו ממישהו, וגם הוא מתנהג מוזר ו -"
"רוז" קטע אותה אלבוס "לא, זה לא ייתכן, נכון שג'יימס קצת שובב אבל הוא לא יעשה לי דבר כזה"
"אוקיי, אני לא מתווכחת כי בנתיים אין לי רעיות לזה"
"מש'תגידי" אמר בקוצר רוח אלבוס... הוא לא קיבל מכתב פעם אחת מאז תחילת הלימודים,אחיו כן ,רוז ודן כן כל בני דודיו כן למה הוא לא?הוא לא חשוב?שחכו ממנו?מה קרה?
"היי פוטר!" קול מוכר וערמומי נשמע מאחוריהם, אלבוס הסתובב וראה מה שציפה לראות את סקורופיוס מאלפוי וחבריו,גויל ושייפרינס "אולי הפעם ברחת מהקללה,אבל היא עוד תפגע בך"
"כן, הסיכוי שהיא תפגע בי הוא כמו הסיכוי שסבא שלך ישוחרר היום מאזקבן" אמר אלבוס שלוו למדי, רוז ודן הביו המומים אך גם מאושרים,מאלפוי לעומתם התחיל להאדים
"אתה!, אל -" הוא לא מצא מה לומר ופשוט שלף את שרביטו.....
|
0 חרמשים
(2.926) 27 דירגו
כותב: 
ID : 628
זה דווקא חמוד...אותו קטע רק עם דור ההמשך...אהבתי:)
