מרי פופינס והוגוורטס

"בטח זו סתם מתיחה," אמר מייקל. "הרי לא הגיוני שאנחנו קוסמים."

"אבל מייקל," אמרה ג'יין בשקט. "הבט בינשוף. ראית פעם ינשוף שנכנס לבית כלשהו?" מייקל פתח את פיו על מנת להגיד משהו אך ג'יין קטעה אותו: "ועוד יותר, הוא בכלל לא מפחד מאתנו. תסתכל איך הוא מביט בנו בשלווה על המיטה שלי."

מייקל הביט בינשוף לרגע. "את צודקת," הוא הודה לבסוף. "כמו תמיד. אני חושב כדאי שנלך להראות את המכתב לאבא ואימא. הם בוודאי ישמחו מאד."

"אה, לא כל כך בטוח," אמרה ג'יין. "אולי רק אימא. טוב, אז תחכה לי כאן ואני אלך לקרוא לה."

"אבל אנחנו בעונש," אמר מייקל והתיישב על מיטתו בייאוש.

"אל תדאג," אמרה ג'יין "אני אצליח להתגנב לחצר ולקרוא לה."

היא יצאה מן החדר ונצמדה לקיר, מתפללת שלא תפגוש עכשיו את גברת וורסון, רק אחרי שהיא ווידתה שהשטח פנוי היא ירדה במדרגות מביטה לאחוריה לפתע היא התנגשה במשהו.

"ג'יין," קראה אימה בהפתעה מהולה בכעס. "מה את עושה פה? את צריכה להיות עכשיו בחדרך."

"אני יודעת אימא," מהרה ג'יין להסביר. אבל נכנס הרגע לחדר שלנו ינשוף מוזר עם מכתב עוד יותר מוזר ממנו."

"מכתב מוזר מינשוף?" אמרה גברת בנקס בספקנות. "ג'יין, רק לא עוד תעלול. את יודעת שאני סומכת עליך שתרסני את אחיך השובב. אם זה ימשיך כך אני אצטרך לקחת רעיונות לעונשים מגברת וורסון."

"לא אימא, זה לא תעלול, זה אמיתי." אמרה ג'יין מהר. "את חייבת לבוא לראות. גם אני ומייקל מאד מבולבלים."

"אם את אומרת," אמרה גברת בנקס ועלתה אחריה במדרגות.

הן נכנסו לחדר של ג'יין מייקל. גברת בנקס נעמדה המומה כשראתה את הינשוף עמד על המיטה של ג'יין והביט בה בשלווה בעיניו הצהובות.

"הו, אימא, את לא מאמינה איזה מכתב אני וג'יין קיבלנו," אמר מייקל והחל לקפוץ על מיטתה של ג'יין בהתלהבות. הינשוף לא אהב את זה והוא עף ועמד על עדן החלון.

"תפסיק לקפוץ על המיטה כמו איזה פרא אדם! אמרה אימו כשלשונה חזרה אליה.

מייקל קפץ ממיטתו על הרצפה והוציא מכיסו קלף מקופל בארבעה קיפולים. "הנה," הוא קרא. "זה היה בתוך המעטפה שקבלנו מהינשוף."

"מה זאת אומרת 'קבלנו מהינשוף'?" שאלה גברת בנקס.

"מה זה משנה? דחקה בה ג'יין. "את לא תאמיני מה כתוב בו."

גברת בנקס פתחה את הקיפולים. והחלה לקרוא. לאט, לאט נפתחו עיניה התכולות יותר ויותר. כשסיימה לקרוא היא הביטה בג'יין ומייקל במבט ממושך. "אז, זאת אומרת לפי מה שכתוב פה, אתם קוסמים?" לראשונה הם ראו בפניה של אימם הבעה של פחד.

"כן," אמר מייקל בפנים נוצצות. "ותארי לך אחרי שנחזור מהבית ספר הזה אני יוכל להפוך את גברת וורסון לכדור גומי שאיתו אני אשחק כדורגל. ואת יודעת אימא.." הוא רצה להמשיך אבל משהו בהבעת פנים של גברת בנקס גרם לו להשתתק באחת.

ג'יין לא הקשיבה לנאומו החוצב להבות של מייקל. אלא במקום זאת היא נגשה למיטה שלה ובחנה את המעטפה שאיתה הביא הינשוף את המכתב.

"היי, תראו," היא קטעה את השקט המביך שהשתרר בעקבות התאור של מייקל. "יש בתוך המעטפה מכתב נוסף." היא פתחה אותו והביטה בשם המוען. "זה מכתב ממרי פופינס," היא קראה בהתרגשות.

"מרי פופינס!?" צווח מייקל.

"כן," אמרה ג'יין והחלה לקרוא בקול רם ובלהיטות

למייקל ולג'יין

אם רק עכשיו הינשוף שלי נכנס לחדרכם אז תניחו את הקלף הזה וקראו את המכתב השני שיש במעטפה אבל אם כבר קראתם אותו אז תמשיכו לקרוא. ברור לי שעוד לא הבנתם הכל אז לכן אני אסביר שוב: אתם קוסמים. המידע הזה אולי מדהים אתכם אבל זאת האמת.

אני בטוחה שהוריכם לא יודעים איפה אפשר לקנות את הציוד לבית הספר אז לכן אני כנראה אצטרך להראות לכם היכן נמצאת סמטת דיאגון. תפגשו אותי בעוד שבוע בלונדון ברחוב טיטקת'אן חפשו חנות ספרים או חנות תקליטים וחכו לי לידם תשתדלו להגיע בשעה אחד עשרה בדיוק.

מרי פופינס.

נ.ב. תשלחו לי מכתב חזרה שאתם יכולים להגיע ותקשרו אותו לאחד מהרגלים של הינשוף. אל תדאגו הוא לא נושך.

ג'יין סיימה לקרוא והביטה בצפייה באימא שלה.

"אז בעוד שבוע נפגוש את מרי פופינס." אמר מייקל והחל להסתובב ברחבי החדר בדילוגים רחבים. ג'יין לעומתו שרבטה במהירות מכתב חדש והכניסה אותו למעטפה וטחבה אותו לתוך המקור של הינשוף בלי היסוס. כצפוי הינשוף הגיב רק ברתיעה קלה. והוא מתח את כנפיו ויצא דרך החלון אל האוויר הפתוח.

"אתם שניכם תירגעו," אמרה גברת בנקס. "אני צריכה לדבר עם אבא שלכם. לא נראה לי שהוא יאהב את הרעיון."

"אם אתם לא תרשו לנו אני אלך לשם לבד." אמר מייקל וקמץ אגרופים.

"ואיך בדיוק?" שאלה גברת בנקס. וגיחכה לעצמה.

"אני קוסם." הוא אמר בבטחה. "אני בטוח אצליח."

גברת בנקס החווירה לרגע ואז התעשתה ואמרה: "אני יורדת עכשיו למטה בחזרה ליומולדת ואחר כך אדבר עם אבא שלכם, מחר בבוקר נגיד לכם מה התשובה. אבל אני מזהירה אתכם," היא הביטה בעיקר על מייקל. "אם תעזו לעשות בינתיים איזה כישוף אז הכל בטל ומבוטל."

"אימא את ממש מצחיקה," אמר מייקל. "אם הייתי יודע לעשות איזה כישוף אז ממזמן כבר הייתי הופך את גברת וורסון לקרפד.." לפתע הוא שם לב שהוא מדבר לאוויר.

"לדעתי," אמרה ג'יין בעודה מורידה את הסדין מהמזרן שלה. "אם אתה רק תפסיק לדבר על החלומות שלך להפוך את גברת וורסון לכל מיני דברים יהיה לנו הרבה יותר סיכויים לפגוש את מרי פופינס שבוע הבא."

"מה שתגידי," מלמל מייקל ונשכב בחזרה על מיטתו.

הפרק הקודם		הפרק הבא