סקיבית

היי...

בפרק הזה אר כבר בת אחת עשרה כי אין כל כך מה לפרט..

דמעות זלגו על פניה של אר, היא ידעה שלא תקבל מכתב מהוגוורטס.

לפני שנתיים אנה קיבלה את המכתב ואמא ואבא היו כל כך גאים בה! ומה אר קיבלה? 

טיפולים בקדוש מנגו! הוריה עדיין מכחישים שהיא סקיבית אבל עכשיו שלא תקבל את המכתב הם יצטרכו להשלים עם האמת המרה.

״אר״ אמר אבא לאר אתמול, ״אנחנו צריכים לדבר״ והוביל אותה אל השולחן שם חיכתה לה אמה.

אר החליטה פשוט להגיד להם מה היא חושבת בין אם יאהבו את זה ובין על לא.

״תקשיבו, אמרה אר ונעמדה, ״למה אתם לא יכולים פשוט להשלים עם מה שאני? מתי אתם כבר תבינו? אני סקיבית!״ ואת המילה האחרונה היא הדגישה בכוונה כאילו כדי לעצבן את הוריה שעיקמו את פניהם למשמע המילה.

״למה את אומרת ככה?״ ניסה אבא של אר, ״אולי אפשר לטפל בזה או...״

 ״לא! אי אפשר!״ צווחה אר, היא כבר היתה על סף דמעות, ״אתם יודעים שאני סקיבית אז תשלימו עם זה כבר! ובכלל אתם חושבים שזה קל? שמכריחים אותך לעשות קסמים בכוח״ קולה התחלש.

הוריה היו המומים אבל גם כועסים, ואר בלי שום הזמנה רצה משם לחדרה תוך כדי שדמעות זולגות מעינייה.

״למה הם לא יכולים לקבל אותי ככה כמו שאני?״ לחשה לניל שעה אחרי זה כשהרדימה אותו, היא ידעה שמחר כל הילדים בגילה יקבלו את המכתב אבל אר, אר היא שונה.

באותו הלילה אר בכתה הרבה וחשבה על כל מה שהוריה עשו לה כל השנים, על כל הטיפולים בקדוש מנגו ששם ניסו לבדוק אם יש בתוכה קסם בכל מיני שיטות מכאיבות.

רוב הזמן אר השלימה עם עצמה אבל לפעמים רצתה להיות מכשפה, היא חשבה כמה טוב יכול להיות עם היה לה כוחות קסם.

פעם, כשהלכה עם אביה למשרד הקסמים היא ראתה בדרך את הילד של השכנים, הוא קרא לה סקיבית מסריחה.

היא היתה רק בת חמש, אבל זה השאיר בה צלקת לכל החיים.

למחרת היא קמה בבוקר, היא פחדה לצאת מהחדר.

היא הסתכלה על שעונה, השעה כבר הייתה תשע וחצי! הינשוף כבר היה אמור להגיע. היא ידעה שהוא לא יגיע, מעניין מה יהיה.

כשנכנסה לסלון ראתה ינשוף אחד שחור ואת הוריה מחבקים את אנה שהשנה תתחיל את שנתה השלישית בהוגוורטס, מאר הם התעלמו.

היא ידעה שהם יגיבו בצורה משונה אבל הם באמת הגזימו, הם לא דיברו עם אר כל היום, כל היום...

אר הלכה לישון מוקדם וקיוותה ליום חדש, דמעותיה הכתימו את הכרית ועד שהצליחה להירדם היא חלמה על מכתב משלה, וההורים גאים בה.

אבל לבינתיים אין לה לא מכתב, ולא הורים גאים.

כשכולם הלכו לקנות ציוד, אר נשארה בבית ושטפה כלים. 

עם הידיים.

סורי על הפרק הקצר...

ותגיבו...

הפרק הקודם		הפרק הבא