משנת הצורה: אבודה

היה זה שנת 2013, אנגליה.

God bless our king, its a bright light day
Let us worship in your triumph

הדמות האדומה כדם עמדה בלב בית הקברות הנטוש, כבר 250 שנה עברו מאז שהוא ננטש לסופו.

And this story is mine, and this moment is mine
Can I steal your pain and shed it away?
To amend this pain, to avoid this pain
Can I share this pain and carry away?

הגלימה האדומה זהרה כלהבה בלב הים הצחור שמסביב.

And this story is mine, and this moment is mine
Can I steal your pain and shed it away?
To amend this pain to avoid this pain
Can I share this pain and keep away?

בקול חרישי, שרה הדמות שיר עתיק ביומו, שיר של סיפור הנמשך.

Lalalalalalala
To the day in my new era
Lalalalalalala
To the day in my dreaming land

Towards the light and this moment is mine
Can I steal your pain and shed it away?
Towards the light and this moment is mine
Can I steal your pain and shed it away?

האם הדמות מין הזמן הזה? העולם הזה? או אולי היא רוח?

Even just with that single droplet
I just might be able to protect the flower
Its your smiling face, and with that alone
I can even reach out my hands

העצים התבדרו ברוח קלה, ענפייהם נוצצים כיהלומים בשל הכפור.
המצבות הישנות והסדוקות נראו כישנות מתחת לשמיכת שלג.
במקום הזה, הזמן עוצר.

If you gather up those trembling voices
You just might be able to start a wind
Light the fleeting glow known as your life
And move your feet forward

Lets meet again someday
As long as were still alive

מחזיקה בידה זר ורדים שחורים ככנפי עורב, הורידה הדמות על המצבה הישנה ביותר והישנה ביותר.

What are my overflowing thoughts
That overcome time yet get caught by it?
Where are those people now?
Who keep kindness in corners of their eyes

השם כבר נעלם, העיטורים נעלמו מתחת לליכלוך. אך הדמעות המשיכו לרדת. דמעות כסופות כשל יהלומים.

Theres a new seat next to me
Well meet again for the sake of the future
Lets try living through the day known as today
For as long as we can without façades

Its sad and painful for people
Nevertheless, their roads continue endlessly

הדמות המשיכה לשיר. השלג התרחק מין המצבה הסדוקה. האבן הצהובה ישנה הפכה לאבן בזלת שחורה. עיטורי ורדים אדומים, לבנים או שחורים הופיעו משני צדדי המצבה.
המצבה המרובעת הפכה למצבה גבוהה בצורת כנפי מלאך שחורות.

Lalalalalala..
Lets meet again someday
Lalalalalala..
As long as were still alive
Lalalalalala...
That which the wind carries
Is a melody that opens up tomorrow

ממצבה ישנה, הפכה מצבה זו למצבת מלכים. פרחים זכוכית, זהב, כסף, נחושת הופיעו ובקעו מתוך המצבה מקיפים אותה בסככה אשר תקן עליה ממזג האוויר.
על המצבה הופיע הכיתוב:

Who are you? What are you?
Can you say it clearly with that mouth?
You’re a clown who only bluffs inside of the cage you were given

Here lies lelouch Vi Accel,
My father
and the one who gave me hope

הרוח העיפה את הכובע הארגמן מראשה של הדמות מגלה שיער חום ועניים סגולות אשר היו מלאות דמעות.
בידה החזיקה את מתנתו האחרונה אליה. היא פתחה את ידה מגלה את הסמל המוזר שהיה על כף ידה.

סמל הנצח. והכוח לשנות את העולם.

Lets meet again someday
As long as were still alive
That which the wind carries
Is a melody that opens up tomorrow.

הילדה חייכה אל השמיים בעודה שרה את הבית האחרון של השיר. דמעותיה הפכו ליהלומים אשר התפזרו סביב הקבר אשר נתנו לו יופי ומשמעות.

"אתה התחלת את הכל" היא לחשה לשמיים, " ואני אגמור זאת ואתן לכולם בחירה נוספת.
נכון, לולוש?".

היא הביטה בצל שעמד בין העצים, עיניו הסגולות זהרו מבין הצללים הוא ציחקק חרישית ונעלם במשב של אוויר.

"עוד נראה, ואלרי" קולו נשמע כלחישה סביבה.
היא חייכה חיוך עצוב.

"שטן מקולל" אמרה בלחש פונה ללכת, עיניה הסגולות הפכו לצבע זהוב כשמש ואז חזרו לצבעם המקורי, סגול נפלא.

"דף חדש עומד להיפתח"

הפרק הקודם		הפרק הבא