הרוכבת מהנבואה

אריאל התקרבה לשדה שבו היו אימוניה צריכים להיות. מרחוק, היא ראתה דמות גבוהה ודרקון ירוק. זו בטח אריה, היא חשבה לעצמה.

ברגע שהיא ונאינה הגיעו למקום בו אריה ונירנן עמדו, היא קדה קידה.

אריה חייכה. "שלום. את אריאל?"

"כן."

"ברוכה הבאה. את רוכבת דרקונים. אני אלמד אותך, ובסיום לימודייך כאן תצטרפי למסדר הרוכבים החדש. עכשיו, הושיטי לי את דרקונך. מה שמו?"

"נאינה."

"אני רואה." אריה חייכה קלות. "מביאת האור ודרקונה נאינה. מעניין." אריה קירבה את נאינה אליה ופלטה קריאת הפתעה. "זו בת!"

"מה?" שאלה אריאל בבלבול.

"זו בת. יש לך דרקונית, לא דרקון."

"אופס..." אריאל גימגמה. "לא ידעתי. איך את יודעת?"

"היא אמרה לי."

"היא אמרה לך...?"

אריה הרימה את ידה. "השיעור הראשון שלך הוא דיבור עם הדרקונית שלך. ועכשיו, בואי נתחיל."

קצר, אני יודעת..... הפרק הבא ארוך יותר. תגובות?

הפרק הקודם