החיים שלא תועדו מעולם

למחרת בבוקר לילי התעורה לקול נשימותיו של הארי ולקול נחירותיו של ג'יימס. היאנזכרה במשהו.

~פלאשבק~

זה היה בשנה השישית של ג'יימס ולילי. שיעור שיקויים אשר בו לילי רשמה כל מילה של הפרופסור סלגהורן* וג'יימס, שישב שולחן אחד לידה נחר בקול, למזלו הוא וסיריוס ישבו בשולחנות הכי אחוריים.

"הי..." ג'ני אמרה לילי "תראי את ג'יימס" היא לחשה בגיחוך ולילי הנהנה בראשה בלי להביט בג'יימס והמשיכה להעתיק בכתב היד הקטן שלה.

פרופסור סלגהורן נתן עבודה בספר ולילי עבדה בחריצות, היא גמרה כ-10 דקות לפני סוף השיעור - לפני כולם,

חוץ מג'יימס שעדיין ישן וסיריוס שנראה ישנוני ופיטר שניסה לחכות אותם אבל פחד שפרופסור סלגהורן יעניש אותו אז גמר את השיעורים ברשלנות ובמהרה, "בטוח שכל מה שעשה היה לא נכון" לילי חשבה לעצמה.

היא הניחה את ראשה על השולחן והסתכלה לכיוונו של ג'יימס "הוא כל כך חמוד שהוא ישן" היא חשבה "רגע... באמת חשבתי את זה עכשיו?!" 

היא התנערה ממחשבותיה ונשמע הצלצול, רמוס קם והעיר את חבריו, ג'יימס פיהק, סיריוס שפשף את עיניו ופיטר התמתח.

לילי מיהרה לארוחת הצהריים, הרי אם תאחר היא תהיה שם יותר זמן ואז היא תאחר לשיעור הבא בטיפול בחיות פלא.

בארוחת הצהריים ג'יימס כרגיל, התקרב אליה ושאל בתקווה "לילי, רוצה לצאת איתי?" לילי הרהרה מעט ואמרה "כן" "אבל לילי נו, מה אכפת לך?" הוא אמר "רגע, מה אמרת?!" "אמרתי כן" היא אמרה בגיחוך 

"וואו!" הוא אמר "תודה!" הוא הסיף "טוב תירגע" לילי גיחכה.

~סוף פלאשבק~  **

לילי הכינה ארוחת בוקר לה ולג'יימס בהנפת שרביט, כשהארי יתעורר היא תניק אותו.

ג'יימס נכנס ושרק לו בנעימים. "אני כל כך שמח שיש לנו חופש מהעבודה, כבר נמאס מאת-יודעת-מי..." "כן, צודק, הכנתי לך חביתה" היא ענתה והוסיפה "איפה הארי?" "הוא למעלה ישן" ג'יימס ענה לה.

לפתע הם שמעו את הארי בוכה וצועק, אבל לא בכי של תינוק רגיל שהתעורר בבוקר, בכי של תינוק אשר חווה טראומה או משהו מפחיד...

*אני לא יודעת את הזמנים ואני לא יודעת אם סלגהורן לימד באותו זמן (ואני די בטוחה שהמקצוע שיקויים...)

**אני יודעת שהפלאשבק לא כך מוסבר ושצריך המשך אבל בפרקים הבאים יהיה המשך.

איך? אהבתם? 3 תגובות ממשיכה 

(אולי אני קצת יתעכב כי יש הרבה עומס בלימודים

הפרק הקודם